אוף נמאס לי שמתרחקים ממני פשוט...

אף פעם לא היה לי ביטחון עצמי ותמיד היה לי קשה לדבר עם אחרים וכדי לדבר עם חברות שלי ועוד בנות מצאתי לי סוג של טריק כושל שזה פשוט להיות מטומטמת ומוזרה, רק ככה אני מצליחה להוציא טיפה בטחון עצמי. כאילו במצבים של אני מגזימה ושואלת שאלות מטומטמות, צועקת בהגזמה, מתלהבת יותר מידי, מנסה להיות מצחיקה בהגזמה וברוב הפעמים זה סתם כושל, מתחילה פשוט לרקוד באמצע הכיתה וליפול על הריצה, ועושה עוד פשוט מלא דברים מטומטמים ומוזרים ואני יודעת שזה מזיק לי מכל הבחינות. אין לי ידידים בכלל וכל הבנים מתרחקים ממני ואני יודעת כמה שסזה מוריד ובכל זאת... אומנם יש לי מלא חברות נכון אבל כמעט כל הבנים פשוט מתרחקים ממני ואני ממש רוצה לנסות להפסיק את ההרגל הזה אבל אני לא יודעת איך ואני מפדחת שכשזה יפסיק ואני יעלים את ההרגל אני יהיה שקטה ממש, לא ידבר עם אף אחד וסתם יהיה כבדה ושמעממת. כי ככה פעם הייתי ורק ברגע שהתחלתי את ההרגל זה הפסיק. וזה מדכא אותי כי זאת לא אני, זאת בכלל לא אני ואני בניתי לעצמי דמות של ילדה מטומטמת רק כי זה הדבר היחידי שטיפה הרים לי את הבטחון ועכשיו אני מבולבלת... מה לעשות?