8 תשובות
שואל השאלה:
עשיתי כבר ספורט וזה לא עזר ואני גם ממש לא אוהבת את זה.
ואם אני אוכל יותר קלוריות אני אשמין
אנונימית
שואל השאלה:
מה לעשות שמודל היופי זה רזון וזה מה שיפה היום וזה מה שאני אוהבת ואני רוצה להיות רזה אבל כנראה שזה אף פעם לא יקרה לא משנה כמה ספורט אני אעשה או כמה שאני אוריד בכמות קלוריות
אנונימית
תקשיבי
החברה שלנו צמאה לרזון ברמה של עצמות וזה בולשיט אחד גדול
ומודל היופי יכול להיות מה שזה רוצה זה לא באמת יפה אני חושבת שהיופי נמצא מבפנים כי בסופו של דבר כולנו נהיה זקנים מכוערים בלי שיער ומלא קמטים אז מה זה משנה תכלס ?
כאלו החיצוניות, זה מספיק שתטפחי את עצמך (יעני תהיי היגיינית) ותשמרי על תזונה בריאה ומותר לך להתפנק מדי פעם וזהו זה כאלו מספיק כדי להיות יפה מבחינתי.
את לא צריכה ללכת על פי ה''חוקים'' שיש לחברה המטומטמת הזאת כי גם אם תהיי רזה תמיד את ואנשים ימצאו משהו שלא טוב אצלך. ואגב גם אם תהיי רזה אנשים יגידו לך על זה משהו רע.
זה כל כך מבלבל וזה גורם לך לחשוב שאת לא יפה לא משנה מה תעשי או איך תיראי אז בבקשה ממך, צאי מזה הכי מהר שאת יכולה כי את לא יודעת איזה נזק יכול לצאת מזה.
הנפש שלך כבר פגועה אז עדיף לך ללכת לטפל בזה במקום לפגוע בגוף שלך ובנפש שלך במקביל.

ותקשיבי, יש תרגילים מסויימים וספורט לוקח הרבה זמן אבל זה שווה את זה ותזונה בריאה ומסודרת **בלי!** הקאות! יפתרו לך הרבה דברים.
תאכלי הרבה פירות שתי הרבה מים תאכלי מזון בריא ואת תרוויחי את התוצאות וגם תוכלי להתגאות בעצמך שעשית את זה בדרך בריאה ופלוס להכל זה גם יאריך לך לדעתי את תוחלת החיים.
אבל אם תקיאי ואם תגיעי למצב שלא יהיה לך כמעט שומן בגוף, קודם כל השיער שלך ינשור, את תהיי חלשה ברמות מטורפות שאפילו לא תוכלי ללכת, יהיה לך מאוד מאוד קשה לצאת מהמצב הזה ואת אפילו יכולה להגיע למוות.
אז אני חושבת שאת יודעת את כל הסכנות שכרוכות בזה, ועדיין ממשיכה? בשביל מה? למה להרוס לעצמך את החיים כשאת יכולה פשוט לנסות לקבל את עצמך איך שאת ולחיות בטוב? ומי שלא טוב לו שיילך לקיבינימט כי אני בטוחה שאת מקסימה ואת רק צריכה תמיכה ועזרה והבנה בעיקר, אני חושבת שאם את אוהבת את עצמך ואת רוצה שיהיו לך חיים טובים, תעשי את זה בדרך הנכונה ואל תקיאי, אל תרעיבי את עצמך, כי את תעלי יותר ממה שהיית במשקל אם תחיי בדרך הזו ואז את תמיד תפחדי מאוכל. בבקשה... תבקשי עזרה ממישהו מקצועי ותצאי מזה כמה שיותר מהר.. ואגב, תתחברי לאנשים טובים ותמיד שתהיה מסביבך סביבה תומכת ואוהבת כי רק ככה את תצאי מזה.
יש דרכים להרזות והדרכים שלך פשוט יהרגו אותך.
אז בבקשה, תתייעצי עם דיאטנית ותרשמי לחדר כושר. התוצאות אולי לא יבואו מהר, אבל ברגע שהן יגיעו, את באמת תרגישי טוב עם עצמך.
כי כשאת מקיאה ועושה את כל הדברים האלה, את לא תרגישי טוב עם עצמך גם אם תגיעי למטרה שלך. את תמיד תרגישי שמנה.
שאגב זה לא כזה דבר רע פשוט החברה שלנו סתומה אש ואף אחד לא צריך להקשיב לה. וכן זה קשה לבוא ולצאת מהמקום הזה של החברה הזאת ולהיות שונה, זה יכול להיות מפחיד אבל אני בטוחה שאם תראי ביטחון ואת תאהבי את עצמך איך שאת, אף אחד לא יגיד לך שום דבר על זה וגם אף אחד לא יחשוב עלייך שום דבר רע.
קצת ביטחון ויהיה לך טוב.
בהצלחה ואני תמיד כאן אם תרצי לדבר ובבקשה לא לפגוע בעצמך <3
שואל השאלה:
תודה רבה על כל מה שכתבת והשקעת ככה אבל הביטחון העצמי שלי ברצפה אפילו מתחתיה,וזה ככה עוד מהיסודי אף פעם לא אהבתי את עצמי וכנראה שאני אף גם אוהב וזה לא משנה מה אני אעשה וכבר היו תקופות שניסיתי להיות אופטימית אבל זה לא באמת עוזר
אני עם ההפרעות האכילה כבר שנה ככה שזה מאוחר מדי פשוט לצאת מזה ואני יודעת שזה מוזר אבל באיזשהו מקום אני לא ממש רוצה לצאת מזה עם כמה שזה חרא זה סוג של התמכרות ואני לא יכולה להפסיק
אנונימית
אני מבינה את מה שאת אומרת ואני יודעת כמה קשה זה בשבילך ושאת לא רוצה לצאת מזה כי את רוצה להגיע למטרה מסוימת אבל יש באמת דרכים להגיע למטרה הזו מבלי לפגוע בעצמך ואני מבינה מאיפה את באה אני גם מכירה קצת את המקום הזה וגם אני חשבתי שאני לא אוהב את עצמי אף פעם ונחשי מה, אני עדיין לא כזה אוהבת את עצמי ועדיין מוצאת דברים להתלונן לגבם אבל אני לא אפגע בעצמי אני פשוט לא אוותר לעצמי ואני אלך בדרך בריאה יותר כדי להשיג את מה שאני רוצה.
פשוט גם כי אם תגיעי למטרה שלך יש מצב שאת תרדי יותר ממה שבכלל רצית להגיע אליו ואז בסוף תגיעי למצב שיש לך מלא מחלות וקיצר הפואנטה שלי שזה עוד לא מאוחר לצאת מזה ולנסות לקבל את עצמך
יש הרבה טיפולים רגשיים היום שזה נועד לשיפור ביטחון עצמי ולצאת מכל מיני הפרעות אכילה וחרדות, ואת יכולה לנסות ללכת אליהם. השאלה היא אם את רוצה לאהוב את עצמך, אם את רוצה שיהיה לך נוח בגוף שלך ובנפש.
לדעתי הפגיעה הזאת שאת גורמת לעצמך פשוט תגרום לך למוות גם של הנפש וגם מוות פיזי ובאמת שאת לא יודעת לאן את נכנסת עם זה.
יהיה לך מאוד מאוד קשה, אם עכשיו נניח את תנסי ויהיה לך קשה, תארי לך מה זה יהיה בעוד כמה שנים.. אם בכלל תצליחי לשרוד עוד כמה שנים באמת.
ואני יודעת שאני באה וקצת מלחיצה או נשמעת מפחידה כזאת אבל זה פשוט באמת מה שקורה במצב של להרעיב או להקיא אחרי כל ארוחה ופשוט לגרום לגוף שלך לסבול וגם לך בכללי.. זה סבל מיותר וכשאת תגיעי למצב שלא תוכלי ללכת את תתחרטי על זה מאוד ואת תתחרטי שבכלל נכנסת למצב כזה.
אגב אם אפשר באמת לשאול - איך נכנסת למצב הזה? בריונים? דברים שאת רואה בעיתונים או אינסטגרם ? כי בריונים יש בכל מקום וגם אם את רזה וגם אם לא וגם אם את בואי נגיד דוגמנית מלידה הם ימצאו על מה לצחוק ולרדת עלייך כי ככה זה אנשים, פשוט רעים בלי לחשוב פעמיים... ותכלס לפי מה שידוע לי אין דוגמנית אחת שלא עשו לה ליטרלי פוטושופ ועשו אותה רזה יותר ממה שהיא באמת.
אגב, תשתפי מישהו בזה בבקשה.
תלכי לקבל עזרה כי את לא תוכלי לצאת מזה לבד כמובן...
את צריכה להבין שזה פשוט יהרוג אותך, באמת.
אני מבינה את הרצון של להיות רזה ושזה ''יפה'' אבל תכלס... אני אגיד לך מה. לדעתי רזה זה יפה אם זה מחוטב. אם עשו ספורט כדי להגיע לזה. אם מישהו או מישהי ישמעו שהקאת אחרי כל ארוחה כדי להיות רזה זה ירתיע אותם...
אם תקרעי את התחת שלך בספורט כדי להגיע למטרה אז קודם כל התוצאה תהיה גם יותר טובה וגם את תרוויחי מזה הרבה דברים, יהיה לך ביטחון בשמיים, את תאהבי את עצמך יותר, וגם הגוף שלך ייראה טוב.
כי זה לא נראה טוב אחרי הקאות והפרעות אכילה.

אני אמנם לא ככ הייתי בתוך המצב הזה אבל אני מבינה קצת מזה, וגם אני מכירה הרבה אנשים שהם מהממים והם הצליחו לצאת ממצבים כאלה גם אחרי איזה 5 שנים שהם היו תקועים בזה, והכל בגלל סביבה תומכת שעזרה להם ולא השאירה אותם לבד בזה. כאלו, אחרי 5 שנים הם יצאו כי הם הכירו אנשים שאשכרה עוזרים ולא מתעלמים ממה שהם עושים.
אז תספרי למישהו. תבקשי עזרה. ואל תקיאי. תשתפי את הרגשות שלך.
אם את רוצה תפרקי פה מגילות כי אני באמת רוצה להבין טוב יותר מאיפה את באה כי אני הכי רוצה לעזור לך והכי בכנות אני ממש לא רוצה שתפגעי בעצמך ואני ממש מקווה שתפסיקי לעשות את זה ותבחרי בדרך הבריאה יותר <3
שואל השאלה:
זה לא קרה מבריונות יותר מעצמי אף פעם לא העירו לי על איך שאני נראת או אמרו לי שמנה וכאלה אבל הביטחון העצמי שלי אף פעם לא היה באמת קיים ותמיד שנאתי את עצמי מגיל מאוד קטן אפילו כיתה ג ד ובערך בכיתה ז טסתי לתאילנד לאיזה חודש והשמנתי ממש משם ומאז זה בערך התחיל כל הקטע הזה בהתחלה זה היה לדלג על ארוחות לפעמים ועם הזמן זה התפתח ונהיה מה שזה היום.
אני מבינה שאת רוצה לעזור אבל אין ממש מה לעזור ואין לי למי לספר כי אני יודעת בדיוק מילה במילה מה החברים/משפחה יגידו על זה
אנונימית
טוב, אני מבינה מאיזה מקום את באה אבל אם את חושבת ששום דבר לא יעזור אז את די טועה ובגדול כי יש כל כך הרבה מקומות שאפשר לקבל בהם עזרה ותמיכה רגשית וכל הדברים האלה וכנראה שפשוט נכנסת עמוק לזה יותר מדי שלא בא לך לעזוב ואני מבינה אבל זה בסוף יוביל אותך למוות או למלא מחלות וכאלו וואלה, אם לא תטפלי בזה זה באמת מה שיקרה ואני לא חושבת שאת בדיוק מבינה באמת כמה זה יכול לעשות לך נזק כאלו את תביני את הנזק רק כשהוא יבוא ואז זה יהיה מאוחר מדי..
אז רק שתדעי שבכללי אם תקיאי את תשמיני יותר ואם תאכלי פחות קלוריות ההתקפי אכילה האלה ימשיכו לבוא כי את צריכה לאכול עד שאת שבעה ולא להקיא את זה אחר כך כי אז זה כאלו לא אכלת בכלל. ושמעי שתאמיני לי יש דרכים לשפר את הביטחון העצמי ואת יכולה להסתכל באינטרנט או ללכת לטיפולים רגשיים אבל חבל שאת פשוט חוסמת לעצמך את האפשרות לצאת מזה ולחיות חיים טובים... אני מקווה שתבחרי בדרך הנכונה ולא תהרסי את עצמך ,, בהצלחה.
כירה אתזה מקרוב ממש מתסכל מאד :-(