למה תמיד כשמדברים על יצירת סיפורים תמיד מדברים על ספרים?

אנשים שמייצרים סרטים/סדרות לא צריכים לחשוב על בניית העולם? פיתוח דמות?
אלה שכותבים קומיקסים לא צריכים לחשוב על חוקים בעולם או שגרה יומיומית?
מפתחי משחקים (עם עלילה, לא קאנדי קראש) לא צריכים להבין את מערכת הקסם או הטכנולוגיה במשחק?

למה תמיד כשמדברים על בניית עולם או דמויות, וכשנותנים טיפים, תמיד מתייחסים לספרים? יש אנשים שכותבים סיפורים לסרטים, סדרות, ולפעמים גם משחקים. לא רק סופרים עושים את הדברים האלה.
מי מסכים?