אני מפחדת שאני לא אספיק לנצל זמן עם השיער שלי

היי,לפני שנה עשיתי החלקה יפנית שפגעה לי בשיער ודיללה אותו מאוד עד כדי כך שהתלתלים שגדלו נראו דלילים ולא יפים ,לפעמים אפילו חסרי צורה.עד לפני ההחלקה הייתי אוהבת להתקלח רק כדי לראות את התלתלים היפים שהיו לי אחרי מקלחת ולקלוע אותם לצמה.הרגשתי יפה..אבל חשבתי על שינוי שאני יכולה לעשות כי היה לי קשה להסתדר עם התלתלים.בסופו של דבר נאלצתי לעשות תספורת קצוצה של בן בגיל 15,אני בכיתה י עכשיו.אני לא מרגישה יפה ,אני מרגישה מכוערת,ואני שונאת להסתכל במראה,אני מחשבת באיזה גיל אני אהיה כשהשיער שלי יחזור להיות ארוך ומלא ובריא(אם בכלל הוא יחזור להיות בריא ומלא..)וקשה לי עם העובדה שכל הנערות בגילי נהנות משיער שופע ויפה שזה חלק מלהיות בגיל הנעורים.להיות יפים ולהראות טוב,לא לפחד להסתכל במראה.ורק אני שונה.רק אני מפחדת להסתכל במראה,רק אני לא אזכור את השנים שבהם הייתי צעירה ויפה,כי הם לא היו..כי אני לא חושבת שבשנים האלה אני יפה בלי השיער שלי,אני לא מרגישה יפה..ועד שהשיער שלי יהיה ארוך עד הכתפיים עד אהיה בת 17,והוא יהיה ארוך עד הגב לפחות כשאני אהיה בת 19..אני כבר ארגיש פחות צעירה..ראש השנה עכשיו,התקלחתי לכבוד החג,ואני עדיין מתגעגעת לשיער הארוך והמתולתל שהיה שם אחרי מקלחת..איך לא לחשוב על זה יותר מדי?זה מציק לי ואני מרגישה אשמה,אני צריכה להרגיש אשמה,הייתי צריכה לנסות להסתדר ולאהוב מה שיש.