דברים שרק חסרי חברים יבינו?

שאתה מרגיש רע ורוצה לשתף ונזכר שאפילו זה אין לך למי
לשבת לבד בהפסקות

הרגע הזה שרוצים לצאת... אין עם מי
בצו ראשון בראיון אישי.. "כשאת יוצאת עם חברים עד איזה שעה ההורים מסכימים לך?" ולא יודעים מה לענות... כי לא יוצאים
כשיש עבודות בזוגות.. ואני היחידה שעושה לבד

שמישהו שואל אותך "מה השעה" וזה האינטרקציה היחידה שיש לך עם אנשים בעולם...
או ללכת לסרט לבד כי אין לך עם מי

שלא יודעים מה היו השיעורים והמורה שואלת "למה לא ביקשת מחבר?"

נקודות אמינות

^אוי הקטע של הקבוצות..ממש נכון

לשבת לבד באוטובוס בטיולים או אינסטינקט לשים את האוזניות

מוזר כזה לשוחח עם אנשים,כי אין כל כך אינטראקציה בכללי

שאתה לבד בהפסקות

אמא - למה את לא יוצאת מהבית לכי להפגש עם חברות
אני - אמא יש לי ככ הרבה חברות שאני לא יודעת עם מי להפגש קודם כדי לא להעליב אותן

שהמחשב הטלפון והכלב זה החברים היחידים בעולם הזה

שאשכרה חושבים שלא באת לבית ספר ומגלים שכן -_-

כשההורים שואלים שאלות כמו
עם מי את יוצאת ביום העצמאות? או עם מי את עושה מדורה בלג בעומר?
ואין לך מושג מה לענות :(

אף אחד פה לא יבין יותר טוב ממני לי מכיתה ה' אין חברים וגם אלה שהיו לפני היו שקרנים צבועים ומגעילים
1.להיות לבד בחופשים ואפילו בלימודים עצמם
2.אין אף פעם עם מי לצאת לדבר ולשתף והרצון העז לזה מכאיב כל פעם מחדש
3.לראות חבורות של אנשים בהפסקות ולנסות לדבר עם אנשים אבל כיוון שלהם יש כבר חברים אז הם אף פעם לא באים לדבר איתך
4.הרצון העז של לצאת למקומות בחופשים אבל הקטע שאין עם מי
5.בלימודים אפשר להשתגע בבית ספר מרוב הבדידות וגם אין עצבים כבר להיות בפלאפון
6.הקנאה שלאנשים שאני שונא יש חברים ולי אין