12 תשובות
למה את חושבת שזה פשוט "ככה" להיות בדיכאון? עברת את זה ?חווית את זה?
אנחנו מתבגרים
שום דבר לא טוב לנו
ולא תמיד עוזרים לכולם. יש כאלו שבכלל לא יודעים מה עובר על קרוביהם.
שואל השאלה:
לא חוויתי את זה. הייתי די קרובה, אבל לא נתתי לעצמי להשאב פנימה. הייתה תקופה ארוכה בה לא היה לי חשק לעשות שום דבר.
אני מאנונימי כי למרות שלא אכפת לי אין לי כוח עכשיו לקבל בפרטי מיליון הודעות.
וגם המשתמש שלי אנונימי אז מה זה משנה. זה לא שאתם מכירים אותי.
אנונימית
צודקת
אף אחד פה לא באמת עם דכאון אמיתי
אולי מעטים
הדיכאון של ילדי סטיפס זה לבכות בשירותים ולחתוך את הרגל ולשרוט את היד ועוד קצת לבכות ואז לבוא לסטיפס ולעשות כאילו אבא שלו מת 5 פעמים
זה לא דיכאון אמיתי
מסכימה איתך fxp
יש כאן באמת כאלו שסתם בוכים ומתלוננים
אבל זה חלק מהגיל המעפן, הורמונים
שואל השאלה:
התכוונתי בדיוק לאלה. אם זה לא היה מובן.
כאילו שאנשים מתמכרים לעצב.
אנונימית
לא באה לצאת עלייך אבל כשאת כותבת ככה איך איך אפשר שלא?
האתר פה בשביל עזרה ואם זה מפריע לך את יכולה לצאת ממנו ואנחנו מתבגרים בתהליכים עם עצמנו מה לעשות לפעמים קשה
לא נתונים אני מדברת תכלס
מעטים מפה אני מאמינה חוו דיכאון אמיתי
וילדי צומי זה בכלל
אין אנשים מתמכרים באמת לעצב ולא מעריכים את החיים
אני אישית מכירה ילדה כזו.
היא מצלמת לסטורי שלה שהיא נוסעת לסנטר עם חברים וכותבת דברים כמו 'לסנטר יצאנו, אסיד כאן מצאנו, חתכנו ורידים במסדרונות' והיא בת 14.ויום אחרי היא מעלה צילום של עוגת שוקולד וכותבת'דרכים שלי להתמודד עם הדיכאון שלי'

זה נראה כאילו אנשים חושבים שזה קול
סבבה אתה צודק
אני מדברת מראייה כללית שלי אין לי עובדתית את זה אז זה ברור שאתה יכול לשחק עם זה
יש דיכאון ויש דיכאון
ויש גיל ההתבגרות ..
יש אנשים שמנסים כל כך חזק ופשוט לא מצליחים
אני יודע שמבחוץ זה ניראה עלוב וחלש אבל אין לך מושג כמה זה קשה
כמו דאמר ת העולם הישתקפות של מה שיש בראש וכשיש בראש רע אז רואים עולם רע ואז מרגישים יותר רע
את מתארת את זה כאילו זה לאכול צ'יפס אבל אין לך מושג כמה את תועה, כמה מנסים ולא מצליחים