10 תשובות
תחייכי הרבה, תצחקי, תהיי קלילה ומשוחררת, תהיי עם הרבה ביטחון, ותהיי מיוחדת כמו שאת.
אל תהיי בישנית וסגורה..
פשוט תנסי להצטרף לאנשים לדבר איתם על תחומי עניין דומים ותראי שלאט לאט תתחברו
ואם לא מצאת בצבא את יכולה להכיר בעבודה או סתם בתחביב שיש לך
פשוט תנסי להצטרף לאנשים לדבר איתם על תחומי עניין דומים ותראי שלאט לאט תתחברו
ואם לא מצאת בצבא את יכולה להכיר בעבודה או סתם בתחביב שיש לך
שואל השאלה:
אני לא בישנית וסגורה בכלל
אבל אתם מכירים את זה שיש לכם הרבה ידידים של שלום שלום ואין שום דבר מעבר? אז ככה זה
אני לא בישנית וסגורה בכלל
אבל אתם מכירים את זה שיש לכם הרבה ידידים של שלום שלום ואין שום דבר מעבר? אז ככה זה
אנונימית
מכירה, התחברתי יותר לידידים שלי מזה שיצאנו מלא, אולי תציעי לידידים וידידות שלך לצאת לאן שהוא וככה תתקרבי אליהם יותר.
את מזכירה לי אותי. אני נגיד אין לי יותר משניים שלושה חברים..
וגם עם חלקם לא כיף לי להיות.
אני לפני צבא.
ואני מרגישה לפעמים לבד..
אני בטוחה שזה קשור להרגל. הרגל באופי שגורם לך להיות יותר סגורה עם עצמך ופחות פתוחה עם אנשים. הרגל שאימצת לעצמך. גם מידת ביטחון עצמי זה סוג של הרגל. נפגם לך הביטחון העצמי, ואז האופי שלך נפגם בהתאם ואז הוא הופך להיות הדפוס הטמון בך.
אני חושבת שלא ניתן לשפר את המצב אלא להכריח את עצמך להיות אדם שהוא טיפה שונה מהבנאדם שאת רגילה להיות.
לא אומרת לך להיות מישהו אחר. ממש לא! אני יותר בכיוון של fake it 'till you make it.
שזה אומר -
לשמור על אותם קווי אופי שיש לך.
להיות את.
אבל,
לחייך יותר.
להתעניין יותר.
להתקרב יותר.
לא לחשוב שאחרים יותר טובים ממך ולא לחשוב שאת לא רצויה מראש.
אם תשימי לב, אנשים חברותיים שיש להם יותר חברים, הם אלה שחושבים ומאמינים שיש להם מה להציע.
על כן, את צריכה להאמין ,לפני הכל, שאת בסדר לגמרי ושיש לך מה להציע לחברה שסביבך כדי לא לפחד לגשת ולפתוח בשיחה או להביע את דעתך.
לא לפחד שמא את משעממת או לא ראויה מספיק ליחס.
במילים אחרות, הצעד הראשון הוא ביטחון עצמי. ההרגשה הזאת שיש לך מה להציע. וברגע שתפתחי את הפה, תאמיני שאנשים רוצים לשמוע אותך.
וכך לא תפחדי לדבר.. ואנשים יותר יתקרבו אליך.
וגם עם חלקם לא כיף לי להיות.
אני לפני צבא.
ואני מרגישה לפעמים לבד..
אני בטוחה שזה קשור להרגל. הרגל באופי שגורם לך להיות יותר סגורה עם עצמך ופחות פתוחה עם אנשים. הרגל שאימצת לעצמך. גם מידת ביטחון עצמי זה סוג של הרגל. נפגם לך הביטחון העצמי, ואז האופי שלך נפגם בהתאם ואז הוא הופך להיות הדפוס הטמון בך.
אני חושבת שלא ניתן לשפר את המצב אלא להכריח את עצמך להיות אדם שהוא טיפה שונה מהבנאדם שאת רגילה להיות.
לא אומרת לך להיות מישהו אחר. ממש לא! אני יותר בכיוון של fake it 'till you make it.
שזה אומר -
לשמור על אותם קווי אופי שיש לך.
להיות את.
אבל,
לחייך יותר.
להתעניין יותר.
להתקרב יותר.
לא לחשוב שאחרים יותר טובים ממך ולא לחשוב שאת לא רצויה מראש.
אם תשימי לב, אנשים חברותיים שיש להם יותר חברים, הם אלה שחושבים ומאמינים שיש להם מה להציע.
על כן, את צריכה להאמין ,לפני הכל, שאת בסדר לגמרי ושיש לך מה להציע לחברה שסביבך כדי לא לפחד לגשת ולפתוח בשיחה או להביע את דעתך.
לא לפחד שמא את משעממת או לא ראויה מספיק ליחס.
במילים אחרות, הצעד הראשון הוא ביטחון עצמי. ההרגשה הזאת שיש לך מה להציע. וברגע שתפתחי את הפה, תאמיני שאנשים רוצים לשמוע אותך.
וכך לא תפחדי לדבר.. ואנשים יותר יתקרבו אליך.
שואל השאלה:
אבל אתם לא מבינים שאני לא מפחדת לדבר. הבעיה היא מעבר לכך. הבעיה היא שאני לא מצליחה ליצור קשרים עמוקים עם אנשים וזה ככה מאז שסיימתי את התיכון. עכשיו אם אני רוצה לצאת לאיזה מקום אז אין לי עם מי. אתם מבינים את זה?
אבל אתם לא מבינים שאני לא מפחדת לדבר. הבעיה היא מעבר לכך. הבעיה היא שאני לא מצליחה ליצור קשרים עמוקים עם אנשים וזה ככה מאז שסיימתי את התיכון. עכשיו אם אני רוצה לצאת לאיזה מקום אז אין לי עם מי. אתם מבינים את זה?
אנונימית
גם אני ממש כמוך.. אני כרגע בכיתה יב ואני כלכך בלחץ מהצבא.. מפחדת ברמות כי קשה לי להתחבר
אני הבנתי אותך. זה עדיין בא מתוך סגירות.
את כמוני כזה..
מדברת ,יוצרת אינטראקציה עם הסביבה, בקלילות, אבל מאוד קשה לך לשמר את זה, ונגיד להיפגש איתם ביומיום (?)
את כמוני כזה..
מדברת ,יוצרת אינטראקציה עם הסביבה, בקלילות, אבל מאוד קשה לך לשמר את זה, ונגיד להיפגש איתם ביומיום (?)
שואל השאלה:
בדיוק.
זה כאילו אני נפתחת אבל לא הכי הרבה
בדיוק.
זה כאילו אני נפתחת אבל לא הכי הרבה
אנונימית
תנסי תמיד לפתוח בשיחות ולהיות חיובית ולהתעניין באחר
באותו הנושא: