29 תשובות
נוראי, חבל שמערכת החינוך לא עוזרת לילדים כאלה, או שילדים בבתי הספר לא פונים אל ילדים שהם לבד.
אנונימית
וואו כל כך אני
זה מרגיש חרא
ח ר א
מאוד חרא
זה שיעורים והםסקטל שלמות של לשבת לבד ולחשוב על החיין
אם החבר היחידי שלך לא יגיע, אתה תשב לבד ותשתוק כל היום.
אתה יושב ומסתכל על אנשים מדברים ולא יכול להביא את עצמך להשתתף, והם גם לא ירצו

זה מרגיש חרא.
זה מרגיש כאילו אתה שקוף ולא נחוץ ולא יהיה אכפת לאף אחד אם לא תהיה פה.
שואל השאלה:
סוף סוף עוד אנשים שמבינים אותי..):
כי גם אני בודדה בבית ספר
אנונימית
גם את לבד בהפסקות? חבל שגם אין מקום להסתתר בהפסקןת
אנונימית
שואל השאלה:
חבל שאף אחד לא שם לב לאחרים שנמצאים בצד...
אנונימית
הם שמים לב,אבל הם פשוט לא רוצים להתחבר איתנו ולא מובן לי למה
אנונימית
שואל השאלה:
ואני ממש שונאת שיש כאלה שחושבים שאנחנו סנובים בגלל שאנחנו לא מדברים..כאילו מה
אנונימית
כן הם סתם חארות. מקווה שבצבא יהיה לנו חברים. אם את כבר עברת את כיתה י אין ממש סיכוי להדחף לחבורות הסגורות שלהם
אנונימית
שואל השאלה:
האמת שאני עדיין בכיתה ח.. אז אני עדיין רחוקה מהצבא ):
אנונימית
נורא,
כבר אין לי כוח לדבר על זה, כי אני כל היום חושבת על זה ובוכה על זה, ושופכת את הלב שלי (פה בסטיפס)
וזה אי אפשר לתאר כמה שזה קשה, וכמה כח צריך כדי להמשיך לקום כל יום ולהתנהג כאילו הכל בסדר כשכלום לא בסדר, ואז אתה מנסה להבין למה זה מגיע לך, ומה עשית לא בסדר.. ואתה בדיכאון ומרגיש את הבדידות הזאתי שאתה מתבייש בה, וכשאני מדברת עם אחרים שלא מהבית ספר ( למשל מהחוגים או בסטיפס) ואז אני עושה את עמי כאילו יש לי חברות.. או נגיד כשבמשפחה שואלים אם אני הולכת להיות עם חברות ביום כיפור ואני משקרת שכן כי אין לי מה להגיד..
אנונימית
הוצאת לי את המילים מהפה^ חבל שאי אפשר לפתוח קבוצה לאנשים שאין להם חברים בסטיפס ואפילו להפגש, לבלות ולצאת ..
אנונימית
שואל השאלה:
רוצים לפתוח קבוצת וואטצאפ ביחד..? ):
אנונימית
שואל השאלה:
גם אם לא אני מבינה
אנונימית
אני קצת מתביישת :) כי יש פה המון פדופילים
אנונימית
שואל השאלה:
זה בסדר. מבינה
אנונימית
מי שכתבה את השאלה רוצה שביחד נפתח קבוצה? מקסימום אם זה לא יעבוד לא חייבים בכוח, אפשר סתם לנסות לדבר שם ולשפוך שם את הלב מדי פעם כשצריך..
חרא
לא מספיק אתה לבד כל אחד מרכל עלייך וחושב שאתה סנוב ולא מבין שאתה פשוט ביישן
ז-ט הייתי לבד בבית ספר, לא היו לי חברים, לא ידעתי מה לעשות בהפסקות,
הייתי מסתובב בבית ספר רק מחפש פינה שקטה להיות בה.
לא יכולתי להישאר בכיתה בהפסקות בגלל שכל הבנות של הכיתה היו מתכנסות
באותה כיתה אז הייתי חייב לחפש מקום אחר..
כיתה י הגעתי לפנימיה ושם עשיתי שינוי.
כרגע אני בצבא וכשאנשים שלמדו איתי בחטיבה פוגשים אותי, הם אומרים לי
שאני לא הבחור שהם פגשו פעם.
נורא אתה לא יכול לתקשר כי תצא נדחף ואין שום תקשורת אפילו לא ריבים פשוט אתה ועצמך
אנונימית
אני לא יודע כי אני לא כזה.
ולכל הבודדים שענו, תנסו להשיג חברים.
הדבר הכי נורא בחיים שלי אני לא יודעת וכבר מה לעשות ובה לי למות
כתבתי על זה משהו ארוך ממש לפני כמה ימים אני אשים קישור
אנונימית
שימי
שמתי^
ווואי הלוואי והיה דבר כזה של קבוצות בסטיפס
מאחר וזה היה ככה אצלי מתמיד אתה לומד להתרגל? לכן זה כמו להיות עם אנשים?
כאילו זה לא משנה
צודק^
אנונימית
זה דיי נורא לפעמים שמשעמם לך למות ואתה לא רוצה יותר להיות בפלאפון מרוב שכבר היית בו ואז אתה מתחיל פשוט לטייל בבית הספר מהשיעמום
אבל היי אני כבר התרגלתי חחח ולמען האמת כבר השגתי וותק בבדידות אין לי חברים מכיתה ה'
קצת חרא אבל בסדר