יש כאן אנשים שהיו מאוד חסרי ביטחון ועכשיו הביטחון שלהם השתפר משמעותית?

לא לצערח

לספר? כאילו?
אה חחח כן לספר אוקיי לא קראתי מה שכתוב למטה

אני, פשוט התחלתי לעשות מה שבראש שלי ומפעם לפעם היה פחות אכפת לי מה אחרים חושבים ואז זה גרם לי להיות פתוחה עם אנשים ולעשות דברים מבלי לחשוב יותר מידי אם כדי לעשות או לא וגם בעיקר הסתובבתי עם אנשים עם ביטחון עצמי כי זה סוג של נידבק גם בך

חצי אתר

בהחלט, שנאתי את עצמי ברמה שרציתי לגמור את חיי מרוב שנאה, עכשיו אני אפילו די מחבבת את עצמי (עדיין חסרת ביטחון לפעמים, אבל ממש לא כמו פעם).
אין לי מושג איך עשיתי, אני חושבת שפשוט שיניתי גישה לחיים. האמת שהקשרים הזוגיים שהייתי בהם גם ממש העלו לי את הביטחון (לשמוע מחמאות ומילות אהבה על בסיס קבוע משפיע בצורה כלשהי אחרי הכל). מעבר לזה, לעשות משהו בשביל עצמך - להשקיע ולשקוד כך שתיהי גאה בעצמך ומסופקת מהתוצאות (אם זה לימודים, בריאות, או כל דבר אחר), ממש ממש עוזר.

וואו אוקי אז ככה הייתי ביסודי והייתי ממש ביישנית כאילו ברמות שלא יכולתי להוציא מילה ואני רצינית רצח, אני פחדתי פשוט באמת פחדתי לא יודעת איך להסביר. מה יחשבו עליי על התגובות של אנשים לא רציתי פשוט להיות במרכז העניינים לא אהבתי אתזה.(הרגשתי שאם אדבר אז יעשו מזה עניין וזה) התחלתי לחשוב עלזב שאני רוצה שינוי וכאילו וואלה לא להיות ביישנית (אמיתי) החלטתי פשוט שאני רוצה ולהיות אני. בקיצור הגעתי בהחלטה של שינוי, התחלתי לדבר יותר ולבוא וליזום שיחות. אני בעצמי אנשים היו מופתעים לגמרי, אמרו היא מדברת וכאלה התחלתי להשתתף בכיתה, להיות פעילה בהמון דברים. גם אני בתנועת נוער^-^ צופים מאוד מאוד עוזר. כדי לך ללכת לנסות לפחות, זה מפתח מלא את הביטחון מכיון שמדברים שם על נושאים מול אנשים.
עריכה: ביסודי בכיתה ו. התחלתי באמת לדבר וצברתי חברות עד עכשיו כבר כיתה ט:).
ובצופים מכיתה סוג של ז'

לא משהו סוד
התמודדתי עם מה שפחדתי פשוט
לפני לא היהה לי אומץ להגיד בפרצוף לבן אדם שהוא מפריע לי או משהו קיצוני אחר
עכשיו יכולה להגיד את והרבה דברים בלי למצמץ