11 תשובות
את לא דפוקה, הרבה אנשים סובלים מתופעות דומות וגם אני בין היתר.
זה נשמע קצת כמו חרדה או חרדה חברתית, את יכולה לדבר עם ההורים או יועצת בית הספר ולפנות לעזרה.
פשוט תשתחררי מההרגשה הזאת ותזרמי, אני בידיוק עכשיו בדרך הביתה מיציאה עם חברים ואלה חברים שאני כול כך רגילה אליהם כבר שאני יכולה לעשות הכל לידם.
אולי את עדיין לא פתוחה מספיק איתם וגם אם את בסערת רגשות תנסי למתן את זה טיפה.
לא צריך לברוח מזה ללכת הביתה ההפך תנסי להשאר ולהיות סבבה ובוייב כמה שיותר טוב ועם הזמן תכנסי לזה קשה להסביר קצת, ואת רק בת 14 הכל בסדר מצבי רוח זה לא דבר קבוע(:
שואל השאלה:
אני באמת לא יודעת, זה קורה לי הרבה שאני פשוט מרגישה שאני חלשה נפשית
ואני אובחנתי כבן אדם עם דיכאון וקשה לי ממש
הקטע הוא שיש לי די הרבה חברים ויש לי מלא ביטחון ובבית ספר דווקא כיף לי אפילו אבל אני תמיד מרגישה את הריקנות הזו
אנונימית
את נמצאת בטיפול כלשהו? אם לא, אז תנסי זה יכול לעזור לך! יש פסיכולוגים וגם מין קבוצות תמיכה, את יכולה לבקש הפנייה מרופא משפחה.
ולכל מקרה שתצטרכי עזרה או לדבר עם מישהי את יכולה לפנות אליי, בשמחה אנסה לעזור.
שואל השאלה:
החברים שלי מדהימים באמת, ואם כבר אני מרגישה איתם הרבב יותר נוח מליד המשפחה שלי.
ואמא שלי חושבת שאני עושה את זה לצומי אז היא לא רוצה לקחת אותי לטיפול/:
אנונימית
אם אין לך אפשרות לטיפול פסיכולוגי, אז אני חושבת שהאלטרנטיבה הטובה ביותר זו יועצת בית ספר, היא נועדה בין היתר לעזור בדברים כאלה וההורים שלך לא יכולים למנוע ממך מלגשת אליה (או אליו).
שואל השאלה:
בעיקר שאין לי כוח להיות איתם ולהמשיך להעמיד פנים שכיף לי ושאני מחייכת וצוחקת.
לנאג ממש תודה שאת מנסה לעזור לי בזה אבל היועצת שלי היא אחת הבני אדם היותר אטומים שפגשתי בחיי
אנונימית
את יודעת משהו, גם אני ככה
את ממש קלעת לי להרגשה
שואל השאלה:
^^איך יוצאים מזה? זה פשוט לופ שלא נגמר:(
אנונימית
נסי לעשות משהו שיעודד אותך, דברי עם מישהו, אל תתני לזה לבאס אותך