לאיזה תובנות הגעתם בכיפור?

שלרכב על אופניים לים זה כיף

יש פעמים שעדיף לשתוק, גם אם אתה פגוע וכואב, תשמור את זה לעצמך

שאני רעבה תמיד

לא לשמור ליד חברים כופרים רוסים לול

שאני כל הזמן מתלוננת אליו במקום להודות על מה ש*כן* יש לי,ויש לי המון דברים שעד עכשיו לקחתי כמובן מאליו.
וגם שזה פשוט מדהים איך כל שנה מחדש ביום הזה הכל הופך להיות יפה פי אלף,אפילו הערסים סותמים תפה ומכבדים.

שלא צריך לצום כשחולים.
)התעלפתי)

שאנחנו עם ממש מיוחד
וכמה אנחנו באמת זכינו בזה שיש לנו יום אחד בשנה שבו אנחנו מכפרים על החטאים שלנו ומתנקים מהם ומקבלים הזדמנות כל שנה מחדש. שזה לדעתי לא מובן מאליו
וחבל שלא באמת מעריכים את זה ומבינים כמה שזה באמת משמעותי וטוב.

שאני צריכה לשחרר את כל המועקות שיושבות לי על הלב, ולהפסיק לתת לכל הרע לתפוס מקום מרכזי בחיים שלי. להאמין שבסוף הכל יעבור ולהשתדל בשביל זה. לפעמים יש תקופות רעות אבל גם להן יש סוף

שלאכול זה לא תרופה לשיעמום
ואפשר לעשות דברים מועילים
ושאני ממש אוהבת את השקט הזה מהמכוניות והאופנועים וכו וחבל שזה רק פעם בשנה):

^האמת התובנה שלי זה שאוכל זה באמת תרופה לשעמום חחח

שנטפליקס זה אחלה דבר