למה במוסדות החינוך של דתיים לאומים (לא מכליל) מקבלים כל אחד, ואפילו את הכופרים? אצל חרדים אין דבר כזה.

לצערי ראיתי כאן הרבה משתמשים (וקצת גם במציאות) שהם לומדים בישיבות (הבנים), באולפנה (הבנות) והם לא רק שאינם דתיים, אלא אפילו כופרים. למה המוסדות שלהם אינם חוששים למה שנאמר בגמרא "אמר רב יהודה אמר רב כל השונה לתלמיד שאינו הגון נופל בגיהנם שנאמר (איוב כ) כל חושך טמון לצפוניו תאכלהו אש לא נופח ירע שריד באהלו ואין שריד אלא ת"ח שנאמר (יואל ג) ובשרידים אשר ה' קורא" (חולין קלג ע"א)? וכן נאמר בהמשך הגמרא "אמר רבי זירא אמר רב כל השונה לתלמיד שאינו הגון כזורק אבן למרקוליס שנאמר (משלי כו) כצרור אבן במרגמה כן נותן לכסיל כבוד וכתיב (משלי יט) לא נאוה לכסיל תענוג". זה נפסק להלכה ברמב"ם ובשולחן ערוך.

"אין מלמדין דברי תורה אלא לתלמיד הגון נאה במעשיו, או לתם. אבל אם היה הולך בדרך לא טובה, מחזירין אותו למוטב, ומנהיגין אותו בדרך ישרה, ובודקין אותו; ואחר כך מכניסין אותו לבית המדרש, ומלמדין אותו. אמרו חכמים, כל השונה לתלמיד שאינו הגון, כאילו זרק אבן למרקוליס, שנאמר "כצרור אבן, במרגמה--כן נותן לכסיל, כבוד" (משלי כו,ח): ואין "כבוד" אלא תורה, שנאמר "כבוד, חכמים ינחלו" (משלי ג,לה)" (משנה תורה, הלכות תלמוד תורה, פרק ד, הלכה א).

"אין מלמדין תורה לתלמיד שאינו הגון אלא מחזירין אותו למוטב ומנהיגין אותו בדרך ישרה ובודקין אותו ואח"כ מכניסין אותו לבית המדרש ומלמדין אותו" (שולחן ערוך, יורה דעה, סימן רמו, סעיף ז).