מה לדעתכם הסיבה המוצדקת שתגרום לכם להתייאש?

אם אף אחד לא יאהב אותי

אם אני לא יוכל להביא ילדים לעולם

"התהילה הגדולה ביותר שלנו אינה בלעולם לא ליפול, אלא בלקום בכל פעם שאנו נופלים. ותמיד אפשר לעשות זאת"
אני אספר סיפור אמיתי שקרה לאדם קרוב אליי. יום אחד התקשרו לאדם הזה, והודיעו לו כי אביו היה מעורב בתאונת דרכים, הוא נכנס להלם ושאל האם אביו בסדר, אמרו לו: "אנחנו מצטערים להודיע לך אבל הוא נפטר", האיש היה עצוב ושאל: "מה עם אמא שלי, מישהו כבר הודיע לה?", אמרו לו: "לא, אנחנו לא יודעים איך להגיד לך זאת, אבל היא הייתה ברכב בזמן התאונה, וגם היא נפטרה", האיש כבר התיישב והרגיש סחרחורת וכאב רב, הוא אמר: "טוב, אני חייב להודיע לאחותי הקטנה, היא בבית ספר והיא חייבת לדעת מכך" האנשים שהיו בקו השני אמרו לו: "תשמע, זה באמת קשה להודיע לך זאת אך גם היא הייתה מעורבת בתאונה", האיש שאל במהרה: "רגע, והיא בחיים?", אז ענו לו: "כן, היא חיה אבל היא בטיפול נמרץ", האיש ישר קם וצעק בקול רם: "יש, תודה אלוהים, תודה!".
יש להבין שאחותו לא בטוח הייתה יוצאת מהמצב הזה, וגם אם כן אז הוא איבד את שני הוריו, אבל הוא בחר להסתכל על כך שלפחות אחותו נותרה בחייו ושכעת הוא צריך לדאוג לה.
אם אדם שאיבד כל כך הרבה הצליח למצוא תקווה בחייו ולקום כאשר הכל מתפרק, אז כל אחד יכול.

אם לא יהיה לי את המשפחה שלי.

אם אני אהפוך לחירשת
מוזיקה זה בערך.. כל מה שעושה אותי שמחה, אם אני לא אוכל לשמוע לא ממש תהיה לי סיבה יותר להישאר כאן, אף אחד גם ככה כמעט לא אוהב אותי, לרוב (יותר נכון תמיד) אני לבד...

שספר החשבונות שלי היה אדום מידי ולא אוכל למחוק אותו....