בבקשה תעזרו לי, אני בתקופה נוראית וכל הזמן פשוט רע לי ואני רוצה לבכות
בבית ספר הכל סביר, אני לא בקשר טוב עם המורות ועד עכשיו אין מה לראות מבחינה הישגית בלימודיםהחברות בסדר לאחותי חזר הסרטן שלה ועכשיו עושים הכל כדי לעזור שזה לא יחזור יותר אחרי הניתוח, כימותרפיה היא לא רצתה יותר והיא שותה דברים שעוזרים והיא הולכת שיברכו אותה(רבנים וכ) אבל אני פשוט שבורה בשקט ובוכה כל כך ראיתי גם ציפור שמתה ליד הבית ספר וזה העציב אותי עוד יותר, אני בוכה, אני שבורה ואני לא הייתי ככה עכשיו אני בוכה כל יום ולא יודעת מה לעשות עם החיים שלי כבר, אף אחד לא יודע שאני בוכה ועצובה כי אני מדחחייקה אבל בשקט אני נשברת ובוכה, אני רואה משפחות אחרות שהכל טוב אצלן בחיים אומרת לעצמי מה לעזאזל לא בסדר איתנו מה עשינו שזה מגיע לנו, שאמא שלי חולה באנמיה שלאחותי חזר הסרטן ואני לא יודעת אני פשוט שבורה מכל כיוון אפשרי, מה אני יכולה לעשות? אני באמת בוכה כל הזמן וכלום כבר לא חשוב לי, הבריאות, הלימודים, הכל נראה לי כבר לא חשוב, זה תסמין לדיכאון? מה זה? מה לעשות כבר אני מיואשת. אני בת 14 אני גם בלחץ תמידי שלא עוזב אותי ובמחשבות