11 תשובות
אני, מה השאלה?
אני יכולה לנסות, למרות שעבר די הרבה זמן מאז שכתבתי.
שואל השאלה:
השאלה היא איך אני כותבת דמויות שיתאימו לעלילה שלי?
אנונימית
הפוך, אם העלילה לא מתאימה לדמויות אז הדמויות לא מתאימות לעלילה..
אנונימית
שואל השאלה:
לא הבנתי כלום
אנונימית
תעשי עלילה חדשה. אם העלילה ממוחזרת אז גם הדמויות ממוחזרות ומועתקות מספרים אחרים ואז הן לא מתאימות לעלילה כי הן יותר מדי צפויות וחוזרות על עצמן.
או שתסבכי קצת את העלילה ותבני להם פעולות אחרות, חיים אחרים, משהו משתנה, ניגודים באופי וכו
אנונימית
בגדול?
אני לא כל כל מסכימה עם מה שהאנונימית מעלי אמרה. עלילה לא מושפעת מדמויות. לא בצורה מלאה. ודמויות לא מושפעות מעלילה. לא בצורה מלאה.

אני חושבת שדבר ראשון את צריכה להתמקד בליצור דמויות עם עומקים. רגשות. חסרונות. דברים חיוביים אצלן. תיצרי דמויות שיהיה לך כיף לכתוב עליהן. תיצרי דמויות עם עומק. תדעי איך כל אחת מדברת. תדעי אי כל אחת מתבטאת. שימי לב ותדמייני את הפרטים הכי קטנים בהן. כמו שפת גוף. תיאורים קטנים המון פעמים עושים את כל ההבדל.

ואז? תחשבי על עלילה. בקטע הזה אני מסכימה עם אנונימית. עלילה שתעניין אותך. ושהיא לא העתק של קונספט או עלילה אחרת. כמובן שאין שבר כזה 100% מקורי, אבל תעשי את זה מקורי בשבילך. ועלילה שתעניין אותך.

השלב הסופי יהיה לשלב את הדמויות בעלילה.

ואז?

הדמויות יובילו את העלילה בעצמן. פשוט את בתור כותבת חייבת להצמד לאופי שלהן, וליצור שינוי אישיות איטי במהלך הספר. כי הדמויות (חלקן לפחות) חייבות להשתנות בעקבות אירועים שקרו. אחרת זה לא מעניין.


בהצלחה!
שואל השאלה:
זהו שאני לא מצליחה לעשות את זה. ליצור דמויות זה בדיוק איפה שאני נתקעת. אני פשוט לר מצליחה לא משנה כמה אני מנסה.
ואני תמיד חושבת קודם על עלילה לפני דמויות
אנונימית
אני מבינה את הקושי הזה. אני גם חווה אותן כל הזמן. כל הזמן.

אבל כן יש לי כמה טיפים בשבילך, נסי אותם.

1. תיצרי עמוד וורד לכל דמות שלך. תכתבי תכונות. מראה. חסרונות. שפות גוף. כל שבר שאת תוכלי להוסיף כדי לגרום דמות שלך להיות אנושית. כי זה הפרט הכי חשוב. בנוסף, תוסיפי להם רקע. סיפור חיים. וגם עלילה מתוכננת. כלומר, באיזה סיטואציות את רוצה לשים אותן.

2. תשאבי השראה מהחיים האמיתיים. יש אנשים שאת לא מחבבת? תהפכי אותם לדמות סמי נבלית בסיפור שלך. יש מישהי שאת אוהבת את המראה שלה, תשאבי ממהה השראה לדמות הראשית. הסופרים הגדולים ביותר עושים את זה. וממליצים על זה. למשל ג'יי קיי רולינג. ההשראה לאמברידג' ולסנייפ באו מהמציאות.

3. תיצרי את הדמות הראשית שלך מדברים שאת היית רוצה להיות. הדמות הראשית אמורה להיות הדמות שאת הכי אוהבת. תוסיפי לה תכונות שיגרמו לך לאהוב ולהעריץ אותה.

4. שימי לב שהדמויות שלך נשארות נאמנות לעצמן ולתכונות שלהן. זה כל כך כל כך חשוב. וזה אולי הפרט הכי קשה. בדיוק בגלל זה אני חושבת שאת צריכה לשחרר טיפה מהעלילה, ולהתמקד בדמויות ולתת להן להוביל. במקום לנסות להכריח דמויות מסויימות להיות בסיטואציות שלא מתאימות להן.

5. אירועים מובילים. אית אירועים מסויימים במהלך הילילה השפיעו על ההתפתחות של הדמויות? כמו שאמרתי קמודם, הסוד הכי גדול לעניין בספר אלה דמויות מתפתחות.


לא אומרת שזה יהיה קל. זה כל כך קשה לשלוט וליצור דמויות. אבל עם תרגול את תצליחי. אני מאמינה בך.
מסכימה עם זאת שמעלי אבל באמת התכוונתי לזה שהדמויות מושפעות מהעלילה. מניסיון. כבר התחלתי לכתוב ספר ואני רוצה להוציא אותו לאור, וגם אני לא הצלחתי לבנות אופי לדמות שלי - עד שנתתי לה לבנות את עצמה במהלך העלילה. היא תחליט מה היא עושה, לאן היא הולכת, מה היא מרגישה. ועל הדרך תוך כדי הכתיבה באה ההשראה והכרתי אותה יותר טוב, זה טיפ של הרבה סופרים - "אם רוצים ספר טוב, פשוט לכתוב". זה באמת לא מסובך - פשוט לכתוב.
אני חושבת שדווקא כשטובעים בכל הבלאגן של העריכות והתכנונים הסיפור הופך למאולץ מדי, מתוכנת מדי. דמות זה דבר דינמי שעדיף לא להתייחס אליה כרובוט, אי אפשר לתכנת בן אדם. עדיף לתת לה להתבטא על הדף ולא להיצמד לתכנון מוגדר ומלאכותי, זה צריך לזרום בטבעיות וזהו, אחרת הסיפור נתקע כשחושבים יותר מדי על מה הדמות "אמורה" או "צריכה" לעשות עכשיו, במקום לתת לה פשוט לעשות.
זה לפחות מה שאני חושבת, אבל זאת רק דעתי.
אנונימית