החיים שלי מאוד מדכאים אני בעצם לא עושה כלום כל היום ורוב הזמן בסטיפס אין לי חברים להיפגש איתם ואני לא יודעת איך להכיר

כי בבית ספר שלי כולם סנובים שלא רוצים להיפגש איתי ויוצא שאני סגורה בחדר כל יום כל היום ובטלפון נונסטופ וזה פשוט מדכא אותי ואמא שלי רבה איתי וקוראת לי דיכאון מהלך היא גם רבה איתי ומקללת את מי שאני מדברת איתם מסטיפס...ולדעתי זה לא בריא שאני בטלפון כל הזמן בסטיפס אוקיי? אבל מה אני אעשה): אני לא מצליחה להתחבר לאנשים ורואים אותי תמיד בתור אחת מוזרה וניסיתי לא להיות "מוזרה" הוצאתי את הפירסינגים שלי ושיניתי את הטעם שלי במוזיקה (לא בשביל אנשים אחרים פשוט השתניתי) ואני רוצה ללכת להתחיל לעשות כושר אבל אני מתביישת ללכת לחדר כושר כי אני שמנה ואני לא אדע מה לעשות ואני לא יודעת מה להביא ואני מפחדת להיות בודדה כי אין לי חברים ללכת איתם:/ מה כדי לי לעשות? כל הילדים בגילי יש להם חברים והם הולכים למסיבות ורק אני לא:/ וניסיתי לפנות אל אנשים אבל יוצא שאני פונה ישיר מידי והם נרתעים אז אני לא יודעת איך לפנות אל אנשים בלי שזה יראה מוזר...