יש לי חבר ומישהו שהוא ערבי מהעבודה שלי התחיל איתי..

בעיקרון אני ימנית אבל כיבדתי אותו בתור אדם וזרמתי בהתחלה לצחוק כדי לקבל מחמאות ולעלות תביטחון ואמרתי לו שיש לי חבר, אבל הוא המשיך לפלרטט ולהחמיא לי וצחקתי מזה ואז גם אמר לי כזה "שמעי חבר זה לא קיר בימנו .. את לא כבולה" ואני יודעת שבגידה זה דבר הכי נורא, פשוט לא עניתי לו על זה אבל אני מרגישה שהוא גרם לי לזגג מול חבר שלי ואני מרגישה רע על זה.. אני אוהבת רק את חבר שלי ובסך הכל הייתה לי משיכה רגעית למחמאות של ההוא. מה שיושב עלי זה שבאותו רגע שהוא אמר לי תמשפט הזה הטלתי קצת ספק בחבר שלי, אני אפילו לא בטוחה שהטלתי ספק פשוט הייתה לי לרגע פנטזיה על משהו אחר וכאילו אחרי המשמרת אני לא חושבת לשנייה שהוא יותר טוב לי מחבר שלי.. אבל מרגיש לי חרא על זה שנמשכתי אליו לרגע וניסיתי לסחוט ממנו מחמאות. באתי כל שניה גם לדבר איתו כדי שארגיש מושכת..
קצת הרגשתי רע שלא עניתי לו משהו כמו "אני רוצה רק את חבר שלי" .. כדאי פשוט לשכוח מזה ולהמשיך ? אני אדע להבא איך לא להביא את זה למצב שיכול להוביל לטעות איומה..