איך לספר לאמא שלי שאני בדיכאון ושיש לי חרדות?

האמת שדי פשוט , גם לה יש חרדות
ודי רואים את זה עליי שאני בדכאון
פשוט אמרתי לה שאין לי רצון לחיות ושיש לי חרדות אבל היא לצערי לא לוקחת את זה יותר מידי ברצינות
קיצר פשוט תגידי

אם היה לך היא כבר הייתה רואה את זה

"היי אמא. יש לי דיכאון וחרדות."

גם לי יש חרדות.
פשוט ישבנו לאכול, ואף אחד לא שמע את השיחה ואז פשוט סיפרתי לה על זה.
בהתחלה היא אמרה שזה שטויות ושאני סתם ממציאה ושזה בראש שלי אבל חיפשתי בגוגל על הדבר הזה וזה קיים וככה שיכנעתי אותה שזה באמת קורה לי.
היא היתנהגה רגיל, כאילו, טיפה הופתעה אבל זה היה סבבה.
לדעתי זה היה סבבה כי לא הפכתי את זה לביג דיל וככה גם היא לא לקחה את זה כביג דיל, דיברתי רגיל והסברתי בקטנה ומאז היא שכחה מזה ואני כול הזמן מזכירה לה שאני צריכה לטפל בזה כי היא שוכחת.

תנסי להסביר לה על מה שאת עוברת ולא להפוך את זה לביג דיל אבל כן להגיד שאת רוצה לטפל בזה כי כבר קשה לך להתמודד עם זה.

אמא שלי שמה לב לבד. היא דיברה איתי וסיפרתי לה פשוט הכל.

ספרי לה בעדינות ותסבירי לה על זה ומה זה בדיוק ומה זה גורם לך להרגיש ולחשוב, שהיא תבין טוב את המושג ומה זה חרדות ודיכאון