הרגע סיפרתי להורים שלי שאני בדיכאון ושאני רוצה פסיכולוג והם יודעים כמה זה קשה לי להגיד דבר כזה(המשך בפירוט)

אז תמשיך בגישה הזאת תבוא אליהם כל יום תגיד להם מה לא אכפת לכם ממני? אתם לא רוצים שאני ארגיש טוב עם החיים ועצמי? הורים אחרים מתחננים לילדים שלהם שילכו לפסיכולוגים. ותגיד להם שנימאס לך מהדיכאון ושאתה רוצה לצאת מיזה ושיתנו לך לפחות טיפול אחד בשביל לראות איך זה ישפיע עלייך

תסביר להם שהם לא יודעים אתה עובר והם לא יודעים מה עובר לך בראש ככה שהם לא יכולים להגיד לך מה אתה צריך ומה לא, ואתה מכיר את עצמך יותר טוב מהם ואתה יודע שאתה צריך את זה ואתה לא היית סתם מבקש עזרה אם אתה לא היית יודע בוודאות שאתה צריך אותה.
תחפור להם ככה כול יום עד שישתכנעו ואל תוותר על זה.

שואל השאלה:
הם יודעים שדבר כזה ממש קשה לי ועד שמצאתי את האומץ לבקש מהם עזרה מה שאכפת להם זה איך לחסוך וזה לא שכסף זה הבעיה שלנו פשוט הם אנשים חומריים מאוד וכסף זה כל מה שמעניין אותם אז הם ינסו לשכנע אותי כל יום לרדת מזה

אם הם חומריים תגיד להם שאם לא יהיה פיתרון לדיכאון לא יהיה לך עתיד אתה רק תשקע בבית ולא תלך לבית ספר/צבא/עבודה

לא בטוחה בזה במאה אחוז אבל ניראלי שגם החברה יכולה להשתתף בזה, (אני במכבי ואצלם גם החברה משתתפת. לא יודעת מה לגבי חברות אחרות) אז אם יש להם בעיה עם הכסף תגיד להם שגם החברה משתתפת.
(אני מקווה שאני צודקת. אתה יכול לברר את זה..)