36 תשובות
די פרקת פה
אבל אתה יכול לדבר איתי אם אתה צריך
הרגע תיארת חבר טוב מאוד שהיה לי ככה הוא תמיד היה מדבר וכל זה זה אתה? ואני הולכת לישון עכשיו אבל בכללי אתה יכול אלי
שואל השאלה:
בא לי לצרוח
בא לי לכעוס
בא לי לאהב
בא לי לשנוא
בא לי להרגיש אבל כבר אין לי כוחות לזה
לא רוצה יותר לסבול
לא מסוגל יותר להיפגע
איבדתי אמון באנשים נהייתי אפתי
לא רוצה לסבול כבר זו כזו בקשה גדולה?
אנונימי
שואל השאלה:
ולא
לא פרקתי ממש אפילו חצי
אנונימי
אתה בן 10?
ואני מזדהה עם רוב מה שכתבת
שואל השאלה:
לא אני בן 17
אבל אני זוכר
אנונימי
אה . אפילו שזה נשמע רע מה שאני הולכת להגיד, אני אגיד
אם היית בן 10 כפי שחשבתי כי כתבת אז הייתי שולחת לה הודעה ועושה צעדים מעבר למסך
אבל אתה פאקינג בן 17 , תתאפס על עצמך נשמה . זה החיים שלך! אתה חייב להיות עצמאי ואתה מסוגל אם תאמין בעצמך. אתה שווה כמו כולם.
לילה טוב מאמי !
קודם כל תהפוך את ה :( שעל הפנים שלך ל:).
עצוב לי שאתה צריך להתמודד עם כל זה לבד.
אבל יש משהו שאתה צריך להבין. ברגע שמישהו נטפל אליך זה אומר שהוא צריך לגרום למישהו רע כדי שיהיה לו טוב. ברגע שתראה להם שאתה שם פס ולא אכפת לך ממה שהם עושים. הבריונים יעזבו אותך ויהיו לך יותר חברים.
ברגע שתחשוב למה אין לי חברים או למה לא ניגשים אליי, אתה תישאר לבד וחבל.
כי איך שאתה כותב אתה נראה לי ילד מאוד חכם ומאוד מעניין לפתח איתו שיחה.
ברגע שתשים את הפחדים בצד הכל יהיה בסדר וברגע שתוכל להגן על עצמך כשצריך במקום לספוג הכל אתה רק תרוויח.
מקווה שהכל יסתדר בסוף :)
הוא לא בן 10 אחותי.
הוא בן 17 ^
שואל השאלה:
אני בן 17
פשוט הכל התחיל בערך בגיל 10 ועד היום
אנונימי
זה אולי לא מה שאתה רוצה לשמוע, אתה חושב לעכשיו שזה לא נכון כי אתה בתקופה הזאת
אבל תקופות רעות תמיד עוברות אתב תמצא מה שאתה אוהב והאנשים שתאהב יקיפו אותך, וגם בתקופות הרעות יש טוב, הן בונות אותך לחיים
אנונימית
שואל השאלה:
אין כבר בריונים עזבתי בית ספר עזבתי את המשפחה
עכשיו אין כלום
לא בריונים ולא חברים
אני לבד
כל הזמן לבד
אנונימי
badgalriri
יש אנשים שקשה להם קצת יותר ממך להתמודד עם דברים, יש אנשים רגישים שלא קל להם לקבל כל דבר, שהבטחון שלהם ברצפה, שהם לא מרגישים שייכים ולא מוצאים סדר ושקט בחיים שלהם.
את לא יכולה להגיד את זה כאילו זה הדבר הכי פשוט בעולם, כי את יכולה גם להגיע לגיל 50 ולשאול את עצמך מה אני עושה עם החיים שלי ולהתחיל לאכול סרטים.
אז חלאס
לא נראה לי שאנשים מתאבדים כי החיים שלנו כאלה קלים ויפים
תכיר חברים , זה יכול להיות מאיפה שאתה גר, יכול להיות מהעבודה
תקשיבי נשמה^
אני עברתי בחיים דברים שאף אחד לא עבר ואני אומרת את זה ככה כי אני יודעת בוודאות שאין אחד שיכול לעבור דבר כזה מבלי להתאבד
וידעתי להחזיק את עצמי ולהיות שם בשביל עוד
אז אני יודעת בדיוק מה אני עונה לו, ומה טוב בשבילו! תאמיני לי שאני יודעת.
שואל השאלה:
את לא יכולה לומר דבר כזה
כי גם ען עברת בדיוק אחד לאחד מה שעברתי זה שונה מאדם לאדם כי לכל אחד יש סף כאב שונה ודברים שמפריעים יותר או פחות
אני לא אומר שעברתי את הדברים הכי גרועים בעולם כמו דאת אומרת כי אני לא יודע מה אחרים עברו
אבל אני יודע שאם הייתה לי טיפת אומץ הייתי מתאבד כבר כי אני לא יכול להמשיך לחיות ככה
אנונימי
אתה צודק אבל אני מדברת בתור אחת שהדריכה נערים בדיוק במצב שלך. והם במקום אחר עכשיו
חבל להתאבד עכשיו באמת נכון שקשה עכשיו אבל בעתיד אני בטוחה שיהיו דברים טובים בדרך ושתיהיה כבר אבא לילדים תגיד מזל שלא התאבדתי
בסוף כולם מתים.
למה את כל כך בטוחה שמה שאת עברת אף אחד אחר לא עבר?
אני בטוחה במאה אחוז שיש דברים יותר קשים בחיים מהחיים שלך, לא שאני יודעת מה עבר עלייך אבל אם את אומרת את זה ככה אז את לא אמורה לדבר בצורה כל כך לא בוגרת ולהגיד לו "תתאפס על עצמך"
כי דברים כאלה לא קורים ברגע וזה דןרש המון עבודה עצמית שלא כולם מסוגלים לה
שואל השאלה:
הסיכוי שאני אהיה אבא לילדים הוא לא גבוה
אנונימי
אני לא אמשיך להתווכח איתך מתוקה.
אני יודעת כמה ילדים הצלתי במצב שלו. וזהו ניסיתי לעזור. לילה טוב , מאחלת לך רק טוב
שואל השאלה:
וכמו שאמרתי
לא פרקתי אפילו חצי
אפילו רבע
אז תפסיקי לומר שלא עברתי דברים כי את לא יודעת מה עברתי
זה שלא כתבתי פה חלק מהדברים זה כי אני לא מסוגל לכתוב אותם
אנונימי
סליחה אבל את לא נשמעת כמו מישהי שעבדה עם נערים, כי אם את עושה את זה את אמורה להבין יותר מכולם שזה לא תהליך קל ויכול להיות שזה תהליך שלא יקרה לבן אדם ספציפית אף פעם
זה לא משנה גם אם לא תיהיה
ברור שעכשיו ממש קשה ויש תקופה קשה אבל צריך להישאר חזקים זה ממש קשה ואני מבינה..
תפסיקי לקרוא לי מתוקה ונשמה , תתבגרי ואז תגיבי על דברים כאלה
אתה מדבר אליי? כי אני די בטוחה *שלא*אמרתי שלא עברת דברים.
אוקיי.
תן לזמן לעשות את שלו זאת תקופה שעוברת כמו כל דבר בחיים ואנשים יכנסו לחיים שלך ויצאו ואתה עוד תעבוד מליון פעמים דברים מבאסים ויכול להיות שהיה לך עבר יותר קשה ממישהו אבל אם אתה לא מסוגל כבר עכשיו כשאתה בן 17 לשים דברים מהעבר מאחורייך ולהתרכז במה שיכול לשמח אותך כרגע אז אתה לא תהייה מוכן להתקדם בחיים...אני יודעת שזה ישמע מבאס אבל אתה רק תלמד להעריך את עצמת ואת החיים שלך יותר אחרי נפילה גדולה והבנה שכעס וריחומים עצמיים לא יובילו אותך למקום שאתה מחפש...תתפרק ותפרוק כמה שאפדר ורק תלמד מזה
אנונימית
שואל השאלה:
לא מסוגל לפרוק
אני צריך לשמור על חזות אדישה מבחוץ כי ברגע שאני אתחיל לפרוק אני אתפרק לגמרי ואני לא רוצה שכולם יראו את זה
אני סכר של רגשות ואני חייב להוציא אותם לאט
אני צריך מישהו או מישהי לא משנה מי אבל שבאמת יכיר אותי במציאות ויכיר אותי כמו שאני ואני אוכל לפרוק לו והוא עדיין יאהב אותי
אבל זה לא יקרה
אנונימי
למה אתה כל כך בטוח שאף אחג לא ימשיך לאהוב אותך
ההורים שלך?
משפחה?
אל תהיה סתם פסימי
שואל השאלה:
כתבתי כבר על ההורים ועל המשפחה שלי
אנונימי
אתה יכול לשלוח הודעה
-D-
אני כאן באתר לפרטי
היי אנונימי...
לבד. כאן, אולי מוקף באנשים- אבל לבד. כל כך בודד. ככה נראה שאתה מעביר את הימים שלך, שעה, דקה, שנייה... עם חוסר שייכות שמכרסמת בך. להרגיש רואה ולא נראה... וזה בטח כל כך מייאש- כי יכול להיות שאתה לא יודע כמה זמן הבדידות החזקה הזו תמשיך. היום? מחר? לתמיד...? כל כך הרבה תהיות שנראה שלא מניחות למחשבות שלך ורודפות אותן- אלא כנראה מותירות אותך חסר אונים, מולן. מול החוסר וודאות הזו. ויחד עם כל זה- גם הזכרונות החוזרים והחודרים, שבטח מרגישים כמו שריטות חדות באבן- שיתכן שמבחינתך לא ייעלמו לעולם ויישארו כמו שהם, חודרניים ומציפים, בתוך הזכרון שלך.
ונראה שכל המסע הזה שכתבת עליו כאן השאיר אותך אבוד, מולו. ויכול להיות שזה, בין היתר- גרם לך לחשוב על להרים ידיים. על התאבדות. ועם זאת- הפחד שאתה מספר עליו- נדמה לי גם כמו דגל אדום. מן צד בך שכנראה עדיין קיים- ובוחר לחיות. מן ניגודיות כזאת שקיימת בתוכך- צד אחד- שבוחר במוות- והשני- בחיים.
ומכל הדברים שלך כאן בולט כל כך הצורך, הדחף שנראה שיש לך- להוציא לאוויר העולם את הסערה שנדמה שמתחוללת לך בפנים... לשתף. לפרוק.
יקר, אני מתנדבת באתר שקוראים לו סה"ר. הייתי רוצה להזמין אותך אלינו- כדי שתוכל לעשות את זה בדיוק. אנחנו מתנדבים ומתנדבות שנמצאים כאן, כדי שתוכל לשתף, לספר, לפרוק... באנונימיות ובחינם. הצ'אט שלנו פתוח כל השבוע, חוץ מיום שישי, בשעות 21:00 עד חצות. בנוסף, הייתי מציעה שתספר על מה שעובר עליך למבוגר בסביבה שאתה סומך עליו- כמו מורה או יועצת. בכל אופן, תדע שאנחנו כאן. יש לך פה מקום חם...
דואגים ומחכים לך...
שלך,
מתנדבת סה"ר.

http://www.sahar.org.il/