מסכימים שאינסטגרם זו פלטפורמה מדרדרת? - קישור מצורף

זה ממש עצוב

ברור שכן. שונאת את מה שניהיה מהרשת הזאת.

כל במה כל שהיא יכולה להפוך למדרדרת.
הרבה אנשים מאשימים את אינסטגרם, אבל אני לא מסכימה. אני אוהבת את האפליקציה, ואני לא חושבת שצריך להאשים אפליקציה על זה שאנשים משתמשים בה כרצונם.
אף אחד לא הכריח אותך לעקוב אחרי משתמשים, אף אחד לא אמר לך שאת חייבת להעלות תמונות מסויימות, יש לכל אדם חופש בחירה ושיקול דעת אז אל תאשימו אפליקציה בטעויות שלכם.

שואל השאלה:
לא מאשימה...
אבל ילדות רואות בנות רזות(לא רק באינסטגרם, סתם נתתי דוגמה) ורואות בזה אידיאל.
אט אט הן ירעיבו את עצמן.
וההורים לא ישימו לב.

את אומרת "ילדות", אבל לאינסטגרם יש הגבלת גיל (14+ אם לא ידעתם), ילדות לא אמורות להיות באפליקציה בכלל, ולדעתי נערות בנות 14 מספיק בוגרות כדי להפעיל שיקול דעת ולא להסתכל על דברים שגורמים להן להרגיש רע.

חוץ מזה שהפרעת אכילה נחשבת להפרעה נפשית, בן אדם עם נטייה לפתח הפרעה כזו יפתח אותה גם בלי אינסטגרם, ואנשים שאין להם את הנטייה הזאת רוב הסיכויים שלא יפתחו הפרעה שכזאת גם אם הם יחשפו למודלי יופי שונים.

שואל השאלה:
איך תסבירי את זה שיש כיום יותר בנות עם הפרעת אכילה מבעבר?

זה שיש לאדם נטייה לפתח הפרעה כלשהי לא אומר שהוא יפתח אותה, זה רק אומר שיש לו סיכויים גדולים יותר.
מן הסתם התוכן הזה יותר נגיש מבעבר (ולא רק באינסטגרם. בטלוויזיה, בפרסומות, ביוטיוב, לא חסר עוד מלא מקומות באינטרנט עם תוכן זהה) אז יותר אנשים עם ובלי הנטייה נחשפים אליו, אז מן הסתם מספר האנשים בעלי הפרעות אכילה גדל.

התוכן הזה נמצא בכל מקום, אי אפשר להתחבא ממנו.
לדעתי צריך להעלות את המודעות לסימנים של הפרעות אכילה, להפוך את העזרה לנגישה יותר, להדגיש את החשיבות של הטיפול.
ככה שבנות ובנים (גם בנים יכולים לפתח הפרעות אכילה) לא ייקלעו למצב שבו הם מרגישים שאין פתרון והכל אבוד, שהם ידעו לבקש עזרה בזמן ושירגישו מספיק בטוחים לבקש אותה.

שואל השאלה:
מסכימה.
ואני יודעת שגם בנים יכולים לפתח, פשוט הרוב הגורף הוא בנות והרוב קובע(זה מותר).
באמת שאין כמעט מודעות בארץ, חולים מגיעים למצבים קשים ולא מקבלים טיפול, המחלקות מפוצצות, טיפול פרטי עולה הון(פסיכולוגית+דיאטנית+פסיכאטר לעיתים).
הורים מתקשים לזהות ואם הם רואים סימנים הם מכחישים.
בבתי הספר מדברים כל הזמן על אלכוהול, סמים, סקס וכו, אך לא טורחים להזכיר את גורם המוות מספר 1 בנוער...
עצוב.

את צודקת.
זה נורא, רמות המודעות בארץ להפרעות אכילה ובכללי לבריאות הנפש (mental health) נמוכות.
מינימום שיחה בבית הספר בנושא יכולה לעשות את ההבדל.
ואני לא חושבת שהורים מכחישים כשהם רואים את הסימנים, אני חושבת שהם מפרשים אותם לא נכון, הם לא מכירים את הסיטואציה וזה עוד דבר שמודעות יכולה לשנות.

שואל השאלה:
אני מתמודדת עם הפרעת אכילה
הפסיכולוגית שלי ואני דיברנו על הכחשה של הורים- יש להם את כל הסימנים שבעולם לכך שהילדה שלהם שוב מקיאה, אבל הם מכחישים כי נמאס להם מהתחושה של הורים חרא
גם אמא שלי הכחישה בהתחלה, אבל עדיין ישר שלחה אותי לטיפול
זה ממש נוראי בעיני חוסר המודעות, היה לנו שיעור פסיכולוגיה וילדים אמרו שפסיכולוג זה לאנשים עם בעיות בראש. בני נוער בני 15-16. נוראי

כן... ועצוב, אבל לא רק בני נוער חושבים ככה על פסיכולוג, יש גם אנשים בוגרים שחושבים ככה, והכל בגלל חוסר מודעות, אנשים לא מבינים מה התפקיד של פסיכולוג, וישר מניחים שהסטיגמות נכונות.