לדעתכם בן אדם צריך להיות דומיננטי בחברה או אדם שמדבר רק מתי שיש לו צורך לדבר?

אני חושבת שבנאדם לא צריך לפחד להביע את עצמו
אבל גם ללמוד מתי לא צריך להתערב בדברים

אם לבן אדם יש דומיננטיות זה טוב ויפה, דומיננטיות זאת לא התנשאות או שתלטנות. דומיננטיות זאת נוכחות, ואם הוא יודע לשתוק כשצריך.

וואו אני לא מבינה את זה. מה? אם בן אדם מדבר רק כי יש לו צורך אז הוא לא דומיננטי? איזו תפיסת עולם מוזרה.