התאהבתם פעם באמת?

לא.

לא

לא הלוואי

לא.אני לא מאמינה בזה,זה סתם הורמון מלווה ברגשי נחיתות ואולי מעט משיכה

כן
וזה פשוט מרגיש מהמם לא יודעת להסביר
שפשוט באלי להיות איתו ושאני איתו זה עושה לי טוב

כן
אני הדפסתי תמונות שלו , שמתי במגירה שלי והסתכלתי על העיניים שלו כל הזמן.. הלב שלי קפץ כשראיתי אותו. תמיד הסתכלנו אחד על השני , לפרט גם אחרי שהיינו זוג (?) תפתחי פרטי.

כן וזה קשה וכואב מאוד...

כן,קשה לעמוד במבטים שההמבורגר נותן לך.
סתם נו לא

לא.
וגם לא ככ בא לי שזה יקרה, בסוף אני סתם אפגע מזה ולמי יש כוח להיפגע..
כי כשמיתאהבים ניקשרים לבן אדם וזה כמו תלות כזאת וכשמתישהו הקשר ייגמר אתה תרגיש שחלק ממך נעלם כי קשה להיות בלעדיו/ה.
אז אין לי כוח לכול זה.

לא :(

כן..
זה מרגיש שאת מוכנה לעשות בשביל הבנאדם הזה הכל.
ולא משנה כמה הוא טועה את תסלחי ולפעמים זה גם יגרום לך ממש לכעוס אבל ברגע שהוא יגיד שהוא אוהב זה יעבור לך.
ברגעים שהוא טועה או עשה "משהו שלא עושים" את מצד אחד לא תאהבי אתזה אבל כשחברה שלך תגיד עליו משהו את תצדיקי ותגני עליו למרות שהוא יצא ממש חרא.
זו הרגשה שהוא החמצן שלך
מצד אחד באלך לנשום אותו כל היום ומצד שני לפעמים את צריכה את הספייס.
שאת איתו את מחייכת וקורנת ובלעדיו כאילו לחצו על off.
את תמיד תחפשי לרצות אותו ולהיות הכי טובה בשבילו
ובהתאם לכך להרגיש נסיכה לידו.

אני הלכתי פה על הצד הכי קיצוני בהתאהבות ואפילו אהבה.
אני יודעת.
אבל זה מה שאני חוויתי.
אני יכולה לפרט עוד אבל זה ארוך.