אוף אני כל כך סתומה לפעמים וחלשת אופי..

יש לי חבר כבר 7 חודשים וההורים שלי לא יודעים. זה לא שהם לא רוצים שיהיה לי חבר,הם רוצים שיהיה לי חבר חכם וילד טוב.. חבר שלי הכי מדהים בעולם הבעיה היא שהוא נראה די ערס. ואני פוחדת שהם ישפטו אותו גם אחרי שהם יכירו אותו ואז הם יתחילו לחפור לי ולרדת עליי.. אני פוחדת גם שהם יפסיקו לי את השיעורי נהיגה רק בגלל שאני לא מקשיבה להם.
אני באמת ממש אוהבת אותו, הוא הדבר הכי טוב שקרה לי בחיים. אבל אני שונאת את עצמי על זה שהם לא יודעים ושזה נחשב כאילו אני מתביישת בו.. החברות שלי יודעות עליו, ידידים, גם הבני דודים שלי רק ההורים שלי לא. אפילו אחותי יודעת.
דחיתי את זה ודחיתי את זה והינה אנחנו כבר 7 חודשים ואני אפילו לא יודעת מאיפה להתחיל...
זה גרוע ממש שלא סיפרתי להם עד עכשיו? מה לעשות?