מה יכול לגרום לילד שגדל בבית דתי להפוך לאתאיסט?

עצם זה שלוחצים עליו ויש כפייה דתית מצד המשפחה

החוכמה הכתה בו

כפייה

הילד פתח תראש

שואל השאלה:
ואתה מרגיש צורך לעשות 'דווקא' כזה ולאכול חזיר מול המשפחה שלך וכאלה למיניהם?

ההורים שלך נגיד בחרו לעצמם דרך מסוימת לחיים, כשילד מגיע לעולם אז מן הסתם שלהורים יש ממנו ציפיות מסוימות כשהוא יגדל ולפעמים מפחדים שהוא לא ימשיך מהדרך שהם התחילו. אז לפעמים במשפחות דתיות, כופים על הילד את הדברים ומפחידים אותו גם הרבה פעמים במקום להראות לילד את הדרך הנכונה והאמיתית, שהיא דרך של אהבה. אני יכולה להגיד שאני ממשפחה דתייה ובחיים לא כפו עלי שום דבר, תמיד נתנו לי את הזכות לבחור כנל עם זה שאני חיילת קרבית בצבא ולהורים שלי היה דיי קשה לקבל דבר כזה אבל הם נותנים לי את המקום שלי כי הם מבינים של הכריח ולריב זה לא עוזר. תבינו גם לפעמים כשהורים כופים על הילדים שלהם דברים זה לא בהכרח כי הם הורים רעים או משהו כזה, אפשר להבין אותם הם פשוט לא מוצאים את הדרך הנכונה.

כשהוא מתחיל לחשוב קצת מחוץ לקופסה ולהבין דברים חדשים

יותר מידי לחץ מצד ההורים, כפייה דתית בצורה מוגזמת.
יש ילדים שבעקבות אלו יפתחו יותר חשיבה עצמאית ויתחילו לשאול שאלות, שכנראה יובילו אותם לרצון משלהם, דעות משלהם ושינוי במחשבה שתגרום להם להסיק את המסקנות שלהם כבר לבד.

אמא שלי גדלה בבית דתי ואין יותר אתאיסטית ממנה, חוץ ממני אולי. היא אמרה לי שבעצם כל חייה נתנו לה את זה שאלוהים קיים ואחראי על הכל כנתון, היא לא יכלה להתווכח עם זה היא לא ידעה שום דרך אחרת מזה, זה היה עובדה בשבילה לא משהו שניתן לויכוח. כשהיא הגיעה לגיל 18 היא גילתה דברים אחרים ודרכים אחרים לראות את העולם, אלוהים כבר לא היה נתון יותר. היה לה עוד הרבה דברים להאמין בו והיא בחרה להיות אתאיסטית, זה הכל עניין של אמונה לא משנה באיזה בית גדלת.

שכל דבר מכניסים לו בכח ואומרים לו אם לא תשמור שבת ה יהרוג אותם ודברים כאלא

חשיבה ביקורתית, הוא לא מאמין ישר לכל מה שההורים אומרים לו אלא חושב ומנתח דברים ואז בוחר במה להאמין, בין אם זנ להאמין שיש אלוהים ובין אם זה להאמין שאין