דתיים לאומיים.. שאלה לי אליכם

אני אכן מרגיש, ולא עושה בעניין שום דבר.

יש לי בן דוד כזה בדרל כלל הם מחסידי גור אז מחתנים אותם

אני רוצה חברה והייתי עושה בעניין אם הייתי יותר גדול כי אני לומד בבית ספר רק עם בנים ככה שאין שום דרך אחרת להיפגש ולדבר עם בנות אני בן 14.5

כל אחד/ת בסופו של דבר רוצה מישהי/מישהו. אנסה להסביר.
אני מאמין שכשאני מחליט לצאת עם מישהי זה כי אני מוכן להגיד שאני בשל להתחתן, אין סיבה להיות בקשר זוגי שלא לשם חתונה, בן אדם צריך לבנות את עצמו, מי הוא, מידות, השכלה, תורה, מקצוע, תחביבים, ערכים- אישיות.
כשהוא מרגיש מוכן הגיע הזמן להתחתן צריך לפתוח את הלב ולחפש קשר זוגי וזה כשאתה יודע שאתה מוכן לעמודתחת חופה. שמירת נגיעה נשמעת כמגבלה לא הגיונית וקיצונית מאוד, אבל כשאני נוגע במישהי שהיא לא שלי, יש כן מקום של גזל מהקב''ה, כי עדיין לא קידשתי אותה לי ולא התחייבתי אליה. בנוסף אני גם מנצל אותה באיזה שהוא אופן וגם בי, כי המגע פותח את הרגש עוד יותר וכשבן אדם אינו מוכן למסד קשר, להתחתן ולבנות בית זה רק יפגע בו וינצל אותו, כאשר הוא ירצה לבנות קשר זה יהיה יותר קשה כי הלב שלו כבר שחוק קצת, אבל זה לא סוף העולם, כי כשהוא מגיע להבנה על הטעות שלו וחוזר עליה בתשובה, עכשיו כשהוא רוצה לבנות קשר נכון טיהור, אז שמירת הנגיעה לא תהיה כמגבלה אלא כהעצמה לקשר יותר בריא וקדוש, שגורם לו ולה להתעלות ולעונג יותר גדול מהמגע עצמו.

קודם כל... המושג של שומרי נגיעה הוא טיפשי. זה כמו לשאול אם דתי הוא שומר שבת או לא.. זה מדאורייתא, אז חובה לשמור.
זה שזה קשה זה כבר לדיון אחר. אבל אין שום "היתר" לגעת.
אממ אני שומר נגיעה. אבל למה זה סותר שיהיה לי חברה?

צריך להבין שהתפיסה אצל הדתיים היא שבן/בת הזוג הוא למעשה עבור חתונה, הרבה פעמים. לכן הרבה אנשים לא מכירים חבר/ה בגיל צעיר כי לא מתחתנים בגיל הזה כמובן. גם אני ככה. יש מצד שני גם את אלה שהם זוג כבר מגיל צעיר והרבה פעמים הם מתחתנים בסוף.