זאת לא שאלה , זה בשביל כל אלה שרע להם , ושמתי לב להרבה כאלה באתר

בא לי שכולם יראו את זה !
את מדהימה❤

כל הכבוד:)

שואל השאלה:
תודה ❤

❤❤❤

נע
אני עדיין רוצה למות
גם אם מישהו אוהב אותי, מה זה איכפת לי אם אני בכל זאת סובל?

הלוואי שכולם יראו את זה
כל הכבוד לך ❤

חשוב לעשות יותר ממה שאנשים עושים ביימנו. כל הכבוד לך על זה !
מקווה שיגיע שינוי בביריונות שיש כיום.
כי ילדים עדיין לא קולטים כמה דברים קטנים פוגעים, או כשאומרים למישהו להתאבד בשביל אותם אנשים זה בצחוק הוא באמת עושה את זה לפעמים.

כן, רק שיש אנשים שהם במצב שהם מרגישים שאין אף אחד שיעזור להם.
שהם לבד והם צריכים להסתדר לבד.
כשאתה ממש בתקופה שאתה מדוכא ואין לך כוח לחיים ואין אף אחד לידך עולה לך המחשבה של "אף אחד לא צריך אותי. אולי כדאי לי למות.."
יש אנשים שרוצים למות אבל יש להם אנשים לצידם.
יש להם חבר/ה הכי טוב/ה, חבר/ה (בזוגיות), משפחה מקורבת.
כשאני הייתי במצב שאני הייתי מדוכא ורציתי לגמרי לסיים עם הכל
לא היה לי חבר הכי טוב לספר לו. שני החברים הכי טובים האחרונים שלי פשוט התנהגו אליי בצורה מגעילה.
לא הייתי בזוגיות.
ואם הייתי מספר למשפחה אז הייתי חוטף צעקות עוד פעם כי הם יודעים שהמצב הנפשי שלי גרוע.
הייתי ממש בתחתית, ולא היה *אף אחד* לצידי.
פשוט הייתי בוכה כל לילה ושואל את עצמי "למה אני חי?"
הצלחתי לקום מזה, מפני שהבנתי שאף אחד לא באמת יעזור לי.
ואני לבד עם עצמי, ואם אני רוצה לצאת מזה, אז זה רק בכוחות עצמי.
לקחתי את סוף החופש הגדול ועד ראש השנה כחשבון נפש עם עצמי
וכשחזרנו מחופש ראש השנה, הבנתי כבר שיש לי ביטחון עצמי, אני לא עצוב, אני נשמע הרבה יותר שמח ושפשוט השתנתי ממדוכא לשמח.
זה לא היה לי קל, זה לקח לי שנה בערך
אבל בסופו של דבר, הנה אני כיום.
כיום, אני בזוגיות עם מישהי מדהימה
אני מכיר עוד ועוד חברים
והמשפחה שלי יותר תומכת בי.
מה שאני בא לכתוב כאן זה שאם תמשיכו לבכות, שום דבר לא יעזור.
רק אתם, עם הרבה כוח רצון, תצאו מזה.

-ד"א, משום מה עדיין יש לי חרדה חברתית אבל זה כבר פחות מתממש כמו בעבר-

זה באמת מקסים מצידך..
אבל גם אם אני חשובה למישהו ומישהו אוהב אותי,
אם עדיין לא טוב לי,איך זה יעשה לו טוב אם לי לא טוב?

^^הקנאה. אתה אלוף,הלוואי על כולנו.
ושואלת השאלה,את באמת מדהימה אבל על זה בדיוק קם המשפט "קל להגיד,קשה לעשות".

את מדהימה!! כל הכבוד לך!

not happy
כל הכבוד, גאה בך !

מדהימה כל הכבוד!!❤

מהממת .. (:

הוצאת לי את המילים מהפה. בתור אחת שחוותה מחשבות אובדניות- הדברים הכביכול קטנים האלה שציינת הם אלה שבין היתר עזרו לי להיאחז בתקווה

איזו מדהימה את! כל הכבוד!!❤
בתור אחת שסבלה בחייה הרבה ואיבדה אנשים קרובים מאוד, את ככ צודקת...

כל הכבוד. את מדהימה ❤❤

וואי את פשוט מקסימה וריגשת אותי באמת שנזלה לי דמעה ככה וזה היה מהמם ואני מצפה שכולם באתר יקראו את זה וכמה שזה נכון ויפה

not happy
שירבו כמוך!

לאנונימית שכתבה מתחת להודעה הארוכה שהגבתי - תאמיני לי שלחבר שלך יעשה טוב רק אם תגידי לו את האמת.
חברה שלי גם עוברת זמן לא טוב, ואני מעדיף שהיא תגיד לי שהיא לא בסדר ושאני אנסה לעזור לה מאשר שהיא תגיד לי שהיא "בסדר" והיא תסבול לבד.
אם לא טוב לך, זה לא קשור אל החבר שלך.
רק ציינתי שאם יש לנו אנשים שקרובים אלייך ממש ואת אליהם אז יהיה לך יותר קל לקום מהתהום.

איזו מקסימה שאת!! את בעצמך ראויה לפרח אחד ענקי!!
כל הכבוד ילדה❤

סליחה, אני מבינה ומעריכה את הכוונה, אבל את לא יכולה לדעת.
את לא יכולה לדעת מה עובר על כל אחד.
את לא יכולה להגיד ולהבטיח שהכל יהיה בסדר.
את יודעת כמה אנשים אמרו לי את זה עד עכשיו?
9 שנים שאני סובלת, עוד 3 שנים ללמוד ואני עם אותה כיתה, ואני עדיין סובלת.
אני מנסה לפתח קישורים חברתיים ולהכיר אנשים חדשים דרך חוגים, דרך האינטרנט ודרך כיתות אחרות בבית הספר שלי.
בסוף הכל מתפוצץ לי בפרצוף ואני מבינה שעד שסוף סוף אני מרגישה רצויה וחלק ממשהו אז מוציאים אותי ממנו לאט ודוחקים אותי לצד, מחליפים אותי כמו גרב משומשת, משקרים לי בפרצוף (כבר כמה פעמים שגיליתי ש'חברות' מהכיתה שיקרו לי), מרביצים לי, צועקים עליי, מאשימים אותי, מקשים עליי ועוד..
כל כך הרבה אנשים שבאו ואמרו שהם יהיו נקודת האור שלי בחיים, שהם תמיד יהיו שם, שזה יהיה אני והם נגד העולם.. הם נתנו לי תקווה, תקווה לזה שאולי החיים שלי לא אבודים.. שלפחות תהיה לי חברה פאקינג אחת שגם את זה אין לי.. שסוף סוף יש מישהו ששם אותי לפני כולם ומעריך אותי כפי שאני ולא רוצה שאשתנה או איתי בגלל הדברים שיש לי והדברים שאני מחלקת.. ובסוף הם אלה ששברו את העולם שלי והרסו לי את הפאקינג חיים.
הדברים שעברתי הם צלקות, שלא משנה כמה זמן עבר מאז שהן נוצרו, הן פשוט יישארו שם לנצח..
כמה שיימינג עשו לי, גם באינטרנט וגם במציאות, כמה קללות, כמה מכות, כמה מילים ששברו אותי..
לא משנה כמה אני אנסה להכחיש את הקיום של זה, כמה מייקאפ אני אשים על הצלקות המחורבנות האלה, הן לא פאקינג יעלמו, כי הן נשארות לתמיד.
אני כבר לא מספרת דברים לפאקינג אף אחד, לא לחברה *האינטרנטית* הכי טובה שלי, ולא למשפחה שלי,ולא לבנות מהכיתה, לא לאף אחד.
הדברים היחידים שקורים כשאני מספרת להם הם:
-מתנצלים ואומרים שהם לא היו בסיטואציה ולא יודעים איך לעזור
-אומרים שאני מגזימה כשהם בכלל לא יודעים מה עברתי
-אומרים לי שאני צריכה פסיכולוג (כבר הייתי אצל כמה, עשו את המצב גרוע יותר)
-מתרחקים ממני כי להם יש חיים מושלמים ולא בא להם בחשבון שיש להם חברה עם חרא חיים שמחפשת לפרוק

אני ניסיתי להתחיל מחדש עם דף לבן כל כך הרבה פעמים..
אני תמיד עוזרת לאנשים מסביבי לפתור את הבעיות שלהם והן באמת נפתרות בכמה ימים, אבל הבעיות שלי.. לא נפתרות.
הן פשוט מצטברות ועולות אחת על השנייה וקוברות אותי.
כמה פעמים שכרעתי על ברכיי והתפללתי למה שזה לא יהיה ששולט בכל שיהרוג אותי כבר איכשהו. שאני אלן לישון ולא אקום. שאני אידרס בצורה פתאומית בדרך לבית הספר שלא תכאב לי. הכל רק לא לסבול עוד יום בחיים האלה.
אני לא מתאימה לעולם הזה, וזאת עובדה.
כל פעם שיש לי טיפת תקווה היא מתנפצת.
היחידים שאוהבים אותי באמת (וגם זה לא בטוח) זאת המשפחה.
וגם המשפחה שלי רבה כל יום-יומיים ריבים רציניים, כמה נחמד.
החיים שלי הם חרא.
אני עושה הכל בשביל לנסות להשתלב בחברה, הכל בשביל להרגיש שייכת, משקיעה בשביל אחרים בהכל.. כשזה מגיע אליי.. אני פחות חשובה.

אני וויתרתי כבר מזמן..
חיפשתי כבר מיליון פעם דרכים להתאבד ולא מצאתי דרך לפחדנים כמוני.
וכל מה שכתבתי כאן זה כלום לעומת כל מה שאני עוברת

כרגע אני פה, שורדת.
או.. לפחות מנסה לשרוד.

אבל תודה על המחשבה.

מגיע לך מקום ראשון בעמוד ראשי!
מעליי מוזמנת לפרוק אצלי תמיד פה לעזור גם אני עברתי חיים לא משהו אבל אין ספק שאני חזקה יותר מאנשים בדברים האלה(:
פנויה תמיד❤

היי אממ
מה אם לא אוהבים אותי באף אחד מהמקומות שציינת? אולי ההורים שלי.
את מודעת לכך שקשה לבלות את כל הזמן שלי רק עם ההורים נכון? זה בעייתי.
אין לי מה לעשות, אין לי חברים כבר שנתיים ואני פשוט בדיכאון. אני אומרת לעצמי שזה יעבור אבל זה לא משתנה כבר שנתיים. בקיצור, המצב שלי גרוע

אני מצטערת להרוס כאן את החיוכים והלבלובים באוויר אבל תסלחי לי, זה מתייפייף מדי.
את לא באמת מכירה אף אחד ואת הסיפור שלו, אני מבינה שזה ממקום טוב אבל זה פשוט מעצבן.. זה כמו שמישהי אומרת פה בשאלות "אוף אני מכוערת מה לעשות"
ועונים לה
"את מהממת"
די נו
אני אישית במצב נוראי, לא הייתי בשום קייטנה ותנועת נוער וכל מה שכתבת שם. ברצינות? אנשים מהגן אוהבים אותי ובגלל זה אני אמורה להרגיש בסדר?
ללכת להליכה עם היועצת או המנהל? או בן אדם שקרוב אלי? ואם אין כזה? מישהו שמסתכל עלי בשיעורים? חחח זה אפילו מצחיק באיזשהו מקום.
די
מאיפה את יודעת שהכל יסתדר?
תיראי אני באמת לא מנסה להרוס לך את השקעת ובאמת את ממקום טוב אני יודעת.. אבל זאת לא הדרך, לא ככה. זה פשוט "סתם".. אם את מבינה למה אני מתכוונת..

^בדיוק..

וואיי ממש חיזקת אותי היה לי יום כזה חרא:'(

סורי לבאס אבל המשפט "אני רוצה שתדעו שיש לכם כלכך הרבה אנשים בחיים שאתם חשובים להם" זה פשוט בולשיט טהור, לא לכולם אין את זה ולא לכולם אכפת מאיתנו
נמאס לי מכל המשפטים האלה, אני מבין את הכוונה שלך אבל זה פשוט דפוק

כל שאר הדברים אני מסכים איתם אבל כל העניין הזה עם סבתא נחמה או אמא שלומה
פחות...

יאללה מינוסים מתוקים שלי בואו אליי!!!