אם אמא שלכם הייתה חושבת שאתם שמנים (לא קרה לי אגב, זה המצאה)

היה מפריע לי אם היא הייתה מעירה לי לגבי זה ולא מרפה.
הייתי משנה את זה תלוי בהרגשה שלי.

בהתחלה היה מפריע, הייתי מנסה,מגלה שלא הולך כי אין מה לעשות ואני אוהבת לאכול ושתתמודד
(אגב זה קרה רק עם אבא שלי ולא אמא)

לא היה מפריע, אבל הייתי משנה את זה בשביל עצמי

כנראה שהייתי עושה עם זה משהו. זה כן היה מפריע לי

שואל השאלה:
היית בוכה בגלל זה?
מה הוא היה אומר לך?

שואל השאלה:
אני מזכירה שוב שבעינכם אתם לא שמנים אלא מלאים

בדרך כלל אני לא מתייחסת להערות מהסוג הזה ואני לא אשנה את המשקל שלי בגלל שמישהו חושב שאני שמנה/רזה מדי
אבל בכל מקרה זה יהיה קצת מעליב אם היא הייתה מעירה משהו כזה.. אבל יש מקרים שזה בא מדאגה כשזה משקל שהוא כבר לא בריא ולהרזות יהיה דבר נכון

שלחי פרטי אני אגיד לך

שואל השאלה:
אם נגיד תוך כדי ריב.. היא כזה זורקת לך ישמנה

זה בול המצב שלי
היא גם די מלאה והיא יורדת עליי
ליטרלי פעם אחת ישבנו באוטו ואני היא היינו מאחורה והיה צפוף והיא האשימה אותי

לא, הייתי לוקחת את זה כביקורת בונה(?)

לדעתי כן, היה מפריע לי

פעם היא אמרה לי שיש לי נטייה להשמנה, ומאז אני זוכרת שזה האיץ בי לפתח הפרעות אכילה.
השפיע עליי קשה.
הייתי שברירית ולקחתי כל דבר ללב, מתוך פחד סתמי ומפגר .
ובין היתר, מתוך רצון להרגיש שאני עושה משהו (הייתי סתם משועממת).

היא אומרת לי וכן אני מנסה בכל דרך לשנות את זה