יכול להיות שעליתי על הסיבה שבגללה אני לא יכול להכיר שום ידידה מבחינה טכנית, יכול להיות בגלל זה?

קודם כל הגישה שאתה מביא ומראה לאנשים היא לא תמיד נכונה כמו כולנו לפעמים מעמידים פנים שהכל בסדר אבל בפנים לא הכל בסדר, אצלך רשמת שתמיד לא בסדר אבל אתה משדר חיוביות
לדעתי תעזוב קודם כל את הנושא של למצוא אשה/חברה וקודם כל תבין מאיפה בא לך כל העצבות בחיים, אם תחשוב חיובי ותעזור לעצמך אתה תצא מזה מהר כלכך שלא תרגיש ואולי בדרך גם מישהי תבוא אלייך, זה תמיד בא בהפתעה, אם תחפש יותר מידי וכבר תהיה נואש כנראה שלא תמצא את המישהי "הנכונה" ואולי תיפרדו מהר יחסית
לדעתי אתה בן אדם מדהים ואל תדאג, או שאתה תעזור לעצמך מהר ותמצא מישהי, או שכבר תבוא הנסיכה שלך שאפילו תעזור לך ביחד לצאת מהמצב ואולי זה באמת התרופה שלך, אהבה.
מקווה שעזרתי דרך אגב אני תמיד בפרטי אם תרצה לדבר על מה שקורה אם רע לך, לכל דבר תמיד. :)

זה לגמרי נכון
תתחיל להיות שלם עם עצמך ולהביא שמחה מבפנים ובלי לשים לב אתה תקרין את זה החוצה.

שואל השאלה:
הוא אמר לי שעדיף לי להיןת בדיכאון מאשר סתם לחייך ושזה לא אותנטי, ושזה הרבה יוצר אפקטיבי מאשר סתם לזייף וחהעמיד פנים

ממש לא
גם לבחורים בדיכאון בנות מעדיפות לא להתקרב
אבל עזוב בנות
למה שתהיה בדיכאון
מגיע לך להיות שמח

שואל השאלה:
האמת שמגיע לי למות.... אני לא רוצה לחיות יותר

למה למות מאיפה קפצת למות

שואל השאלה:
אני לא חושב שהחיים האלה בשבילי

למה

שואל השאלה:
ככה.. אני בדיכאון והכל מרגיש לי קודר מדי בחיים... מרגיש תחושה של ניכור ובדידות

ככה זה כשבדיכאון... אבל זה מה שזה, דיכאון. זה הכל הראש שלך והמוח שלך גורמים לך להרגיש רע עם מה שקורה ולקחת קשה יותר את הדברים ממה שהם. היה לי דיכאון אני יודעת מה זה. אבל היה לי, כלומר אפשר לצאת מזה.

שואל השאלה:
במקרה שלי זה לא אפשרי
עברתי המון בחיים האלה ודי איבדתי את הקשר עם המציאות.... עברתי טראומות
מוות של אנשים קרובים (כמו אמא שלי), אני יתום, וגם אני לא יכול להכיר שום ידידה בגלל הבעיה שלי....

אתה רואה
הדיכאון מתחיל בזה שאתה מתחיל למצוא סיבות ללמה להרגיש רע
אני לא אומרת שזה לא דברים קשים שלא תבין לא נכון
אבל כשאתה בא ואומר "אני פגום בגלל... זה וזה" אתה נותן לגיטימציה לדיכאון שלך. אבל תכלס אין. אתה יכול לבחור להיפגע מהדברים האלה ולהישאר פגוע ולהישאר למטה ואתה יכול לבחור להתגבר עליהם ולהמשיך את החיים שלך. ואני לא אומרת שזה קל כי זה לא קל, הכי קל להגיד "רע לי ניסיתי להשתפר ועדיין רע לי" אבל תכלס אם אתה באמת רוצה להשתפר אתה צריך לנסות כל הזמן. תלוי בך

שואל השאלה:
אי אפשר אבל... בא לי לבכות ואני לא יודע מה לעשות

ברגע שתבין (ותחליט) שאפשר אז אתה תצא מהדיכאון וגם בטח תמצא מישהי. כי מה לעשות בעולם שלנו אנשים עם הפרעות למיניהם.. לא הכי נמצאים כבני זוג פוטנציאלים

שואל השאלה:
כמו שאמרתי.. נולדתי לפה בטעות
אני לא מתאים לעולם הזה או לזוגיות בכלל

אף אחד לא יכול לקבוע שהגעת לפה בטעות, גם לא אתה. קיבלת חיים, כנראה מאתגרים. עדיין אפשר לחיות אותם ולהשיג דברים.

שואל השאלה:
כן עדיף ככה.. אם אתאבד כנראה יהיה שקט לאנשים

shtrodel123 תגיד מה אתה דפוק?
מה אתה אומר לו את זה

אל תקשיב לו בכלל למה נראה לך שהתאבדות יעזור במשהו, כל אחד מתפתח בקצב שלו ולומד בקצב שלו יש כאלה שלומדים כבר בגיל 18 אתה בן 25 ועדיין לומד וזה בסדר. זה לא אומר שאתה לא תמצא אף אחת אתה כן, פשוט בקצב שלך.

שואל השאלה:
זה לא ממש מעודד אותי...אף אחת לא מתייחסת אליי ולא עונה לי...
אני מעדיף להתאבד אבל אין לי את האומץ.. כל החיים האלה כבר נהרסו

בטוח כן מתייחסות אליך לא כולן מתעלמות לא כולן כלבות
תחשוב מה אפשר לשפר כי תמיד יש מה לשפר
וכמו שאמרו קודם אתה צריך להיות שמח ושזה יבוא מבפנים. אחרת אנשים רואים שזה מזויף.

רוצה לתאר לי אם נגיד אתה יוצא עם חברים ופוגש ידידות שלהם ואתה רוצה לפתח איתן שיחה מה אתה אומר להן? איך אתה אומר?

שואל השאלה:
אני כבר שאלתי כמה חברים שלי שטובים עם בנות ואמרו לי שאני יודע לדבר ואני לא רע בכלל... אבל בכל זאת אין לי אף ידידה

אתמול בלילה התייעצתי עם מישהו ומישהי מישראל והם אמרו לי שכולן גוחות אותי כי אני בדיכאון ואני מזייף את זה יותר מדי ומדחיק את הדיכאןן.. והן קולטות את זה
אבל אני לא יודע אם זה יעבוד אם אעשה מה שהן אמגו...

אני שוקל להתאבד בגלל שאני מאוד פגוע ואני מרגיש שמאוד קשה לי נפשית...

ותודה שלפחות את עונה נורמאלית ומנסה לעזור לי..

שואל השאלה:
אני מרגיש שהעולם מנוכר מדי

אז שמע אם אומרים לך שאתה לא רע סימן שאתה צריך להמשיך. גם תחשוב איפה בדיוק אתה מנסה להכיר בנות כי אם זה במועדונים וברים או סתם ברחוב כולן בררניות וחשדניות ואם משהו קטן נראה לא בסדר הן לא יטרחו
אבל הכי טוב להכיר בעבודה, התנדבות, דרך חברים משותפים

שואל השאלה:
ניסיתי הכל כבר

בסדר אבל ממשיכים לנסות...
לי הייתה חרדה חברתית ממש חמורה והדרך שבה התגברתי עליה זה שלא הפסקתי לנסות. חרדה של 8 שנים שעד היום נמצאת אצלי קצת, מתחבאת..
ובהתחלה כשניסיתי עשיתי מעצמי צחוק, המשיכו לדחות אותי לא רצו לדבר איתי, לאנשים היה נמאס להיות חברים שלי אחרי זמן מה
אם הייתי אומרת "ניסיתי הכל" ומפסיקה לנסות הייתי סובלת מהחרדה עד היום
אבל לא הפסקתי, למרות הקושי המשכתי והמשכתי עד שלאט לאט למדתי והתבגרתי והצלחתי להתגבר על זה. אבל לא הפסקתי לנסות בטענה ש"ניסיתי הכל".