מה אני נחשב מבחינה אמונית?

אגנוסטיקן

אגנוסטי עם נטייה לאתאיזם
ו2 זה יהודי חילוני

מציע לך לא לנסות להידבק ל"הגדרה" אלא לרעיונות והסברים..


ועל פי כל מה שכתבת אתה פשוט מוגדר אדם שלא יודע את התשובה. זה יותר מתאים לאגנוסטיקן .
לגבי תשובות מספר 1.2. יש לי הרבה מה להגיד אחיץ במיוחד על 2. שאתה לא מבין כמה הלכת רחוק אם ההבנה אז של מה היהדות אומרת לגבי הקיום של אלוהים ומה היחסים שלנו איתו.

טכנית מה שאתה אומר לא נכון.. ברגע שאתה מוכיח שהמציאות היא משהו אחר זה טכנית שולל אופציות אחרות.

קודם כל אם קיים בורא זה מן הסתם לא "כלום" אלא משהו.. נכון? כי זה אומר שהוא "קיים" .

חוץ מזה שעל פי ההבנה המדעית אתה תמיד תוכל לגלות קצת פחות מ-100% כי אתה בתוך הבריאה לכן אתה תמיד מתערב בה כשאתה מנסה לגלות ולמדוד אותה.

וכל מה שאתה צריך בשביל לשלול טענה מסוימת זה רק להוכיח "מה כן נכון". ההתמקדות שלך ב"מה כן" תשלול כל תאוריה אחרת.

אתה מסיק שהוא קיים בפרי דימיוננו בלי שום גיבוי.
זה מסקנה מופרזת כנראה בגלל ביטחון יתר בעמדה שלך כי מבחינה מדעית אין לך שום גיבוי.

כל מה שאתה צריך להוכיח זה בסך הכל "מה כן". וזה עונה ונותן תשובה לגבי כל השאר.

עם החלק הזה אין לי בעיה...
אני אישית למשל מאמין מאלוהים משתי סיבות - אחד. הרגש והאמונה שקיים משהו גדול יותר מאיתנו תחושה של חיבור רוחני. זה לא סיבה אובייקטיבית. אני יודע.

שתיים. הרבה מהדברים שחקרתי גם מדעית שמדברים למשל על הסיכוים של היווצרות מקרית או מבט על התיחכום שקיים בבריאה שמראה גם על מטרה ותפקוד ועוד הרבה דברים ואז אני מסיק מבחינת הסתברות - מה רוב הסיכויים - שקיים בורא.

אז אני לא עוסק "במה שלא" . אלא במה שכן כי לי יש מרכיב שאצלך אין - וזה תחושת החיבור . ובנוסף אני מעפנח דברים שכנראה גם את יודע אבל כנראה או מודע לדברים שונים לגבי מסקנות אליהם או כל סיבה אחרת .

אף פעם בשיחה הזאת לא אמרתי תעסוק בשאלה של אלוהים. אלא פשוט שאין אפשרות לסתור את הנושא כרגע ואם אתה רוצה אתה יכול אם פשוט תגלה "מה כן" יש. זה הכל. אני מבין שמבחינת העולם שלך ומה שאת אוהב והסגנון חיים שלך השאלה על קיום של בורא לא חשובה לך בכלל. לא חשבתי אחרת.

לא אחי דווקא ממש לא. כי אני מחובר אליה רגשית זה נכון אבל זה לא מונע ממנו להתנהג בשיקול דעת. להיות עם שליטה עצמית ועוד משהו ששונה בדרך כלל מאדם שמחובר רגשית למחשבות ולא גם הגיונית.

הסעיף השני למשל שכתבתי לך כתבתי לך על ההסתברות של בריאה "אבולוציונית". זה טיעון מדעי.. אין קשר לרגש.

וגם העובדה שלקחתי את כל העובדות שחקרתי (וחקרתי הרבה) ועוד דברים שחקרתי על העולם וחיברתי ביחד על "הסתברות" גבוהה שקיים בורא אין לזה קשר לרגש.. כי אני מחבר נתונים וביחד חיברתי את זה למסקנה.

אדם שמחובר רגשית או מגיב רגשית זה אדם שיגיב ממקום שאתה תראה שהוא כל הזמן יתעלם מעובדות או נתונים אובייקטיבים בשביל להצדיק משהו שהוא קשור אליו כי הוא חלק גדול מדי מהחיים שלו והוא עצמו חושש שהעולם שלו ישתנה.
העולם שלי אישית השתנה כמה פעמים - הייתי אתאיסט, חילוני, שקלתי דתות אחרות. עברתי כמה מקומות ממחשבה ש"אני רוצה לעשות את הדבר הנכון".

ממש לא.. איפה קראת שכתבתי שלקחתי את ההסתברות ושמתי רגש בלהגיע למסקנה?

כתבתי שלקחתי את ההסתברות. שממה שחקרתי היא גדולה יותר לכיוון בורא. ומשם הסקתי שהסתברותית רוב הסיכויים שקיים בורא.

זה שקיים בי גם רגש של אמונה זה משהו שקיים במקביל. אין לזה קשר לחקירה היבשה והקרה שעשיתי מבחינת הסתברות..

לא אחי...
זה המסקנה הרגשית ...
אין לזה קשר לעובדה שמבחינת נתונים יבשים שלא קשורים לרגש הגעתי למסקנה הזאת
יש שכל ויש רגש הם לא חייבים להתערב בהחלטות והמסקנות אחד של השני או לפחות לא להתערב בתצפית שכמה שיותר אובייקטיבית.

לך למשל יש "מחסור באמונה" אבל יכול להיות עם היקשרות רגשית להוכחה נגדית לטיעונים דתיים. ואז באותה מידה תגדיר את עצמך כ"לא אובייקטיבי".

לכן אתה צריך להיות כנה עם עצמך כמה חקרת וכמה הדעה שלך מבוססת.
שלי מבוססת על קריאה של המון חומר ואז אני לא יכול להגיד שהגעתי למסקנה שאני שהיא מדעית ולא רגשית עד שלא אספתי כמות מספיק גדולה של חומרים שכוללת טיעוני נגד ובעד. וקראתי הרבה מאוד האמת פשוט כי אני בא מבית ספר מדעי גם.

לא מבחינה מדעית...

אני אומר שיש לי הסבר רגשי למה אני מאמין בבורא - אני מרגיש קיום של משהו גדול יותר שזה משהו שישמע לך זר אבל כל אדם מאמין יוכל להגיד לך לרוב אותו הדבר.

יש סיבה מדעית\הגיונית - כזאת שאפשר לעשות איתה רציוניליזציה ולנמק אותה.

גם אני אחי .

גאון,זה מה שאתה