בן אדם שלא מכיר חברים, או שלא מוצא את החבורה שלו עד י"ב- ישאר בלי חברים ויציאות כל החיים שלו. אתם חושבים שזה נכון?

לא.
אין ממש מה להסביר.
בית ספר הוא קהל מאד מצומצם של ילדים, הסיכוי מאד גבוה שיהיו שם אנשים ילדותיים מאד ואנשים שלא תתחבר אליהם.
כשממשיכים הלאה בחיים אנשים מתבגרים ויודעים לשוחח ולנהל דיון ויותר קל להתחבר אליהם.

לא. בדיוק מהסיבה שsdrawkcab רשם/ה. אחרי י"ב פוגשים גם עוד הרבה אנשים בצבא ואחרי זה בעבודות ובכללי בכל מקום.

חח החברים מהתיכון לא נשארים גם ככה ברוב המקרים. אתה תכיר מלא אנשים בצבא ובעבודה אין מה לדאוג

וואיי בדיוק המחשבה שלי עכשיו ..
אני לא חושבת שזה נכון אבל יהיה לו יותר קשה להכיר חברים בצבא.
כי אין לו את המיומנויות ואת הכישורים לזה.
אם הוא בחיים לא היה בתוך חבורה אז איך הוא ידע לפנות לאנשים?

מה פתאום "אם לא הייתה לו חבורה איך הוא ידע לפנות לאנשים" ?! זה ממש שטויות, הוא משוחח עם אנשים על בסיס יומי, בבית ספר, בחנויות, עם המשפחה, בכל מקום. מי שישמע, בסך הכל לא הייתה לו חבורה זה לא שהוא היה נעול כל החיים שלו באיזה מרתף. ואנשים מתחברים אחד לשני מהדברים הכי קטנים שיש, את החברה הכי טובה שלי (לשעבר) הכרתי בסך הכל כי מישהו דיבר על מים ושתינו אמרנו ששותים מים רק שהם קפואים. מה שאני מנסה להגיד שלהכיר חברים זה מקרי וזה שטויות ובכלל אין בו שום דבר לא בסדר בגלל שלא הייתה לו חבורה בתיכון. בצבא יהיו לאנשים הרבה דברים משותפים והרבה נושאי שיחה לכן הסיכוי להכיר חברים טובים הוא גבוה.

וואו אני כל כך לא מסכים עם זה.
רוב החבורות האלה מלאות בילדים ילדותיים שעסוקים כל היום במראה החיצוני שלהן ובלזיין בנות ולהתייחס לבנות כמו לרכוש ועוד ועוד...
לי יש סוג של חבורה, אבל אני לא יוצא איתם כי הם פשוט ילדותיים וכל שאר הדברים שאמרתי
זה שאין לך חבורה בתיכון זה אומר רק דבר אחד עלייך, שפשוט עוד לא התמזל מזלך ועוד לא מצאת את האנשים שמתאימים לך.
אבל אני בטוח ואני יודע שאני אכיר את האנשים שדומים ומתאימים לי - בצבא, באוניבריסטה, במקום העבודה שלי, שם אני אכיר אנשים איכותיים ובוגרים. והכול בסדר אז אין לי "חבורה", אז מה??

וואי זה כל כך אני
תכלס אני חושב שזה לא נכון כי יש חיים אחרי בית ספר