אני בת 18 חבר שלי בן 23 וההורים שלי לא מסכימים לי לסגור תדלת שהוא אצלי. נראה לכם בסדר?

לא

לא.. זו המינימום של הפרטיות שלכם וצריכים לכבד אותה ולהבין את זה
אבל כל אחד וההורים שלו..

כן. גם אמא שלי ככה. היא אומרת שכל עוד לא נשואים אז משאירים את הדלת פתוחה ואם הוא נשאר לישון הוא ישן בחדר נפרד
כל הורה והשגעונות שלו, אבל זאת אמא שלך. הכל טוב לא תמותו אם הדלת תהיה פתוחה

לדעתי לא.
אני מבינה מאיפה הם באים, אבל מגיעה לכם פרטיות, תדברי איתם על זה.
את כבר בגיל בו את חוקית ואת יודעת מה אפשר וכדאי לעשות ואיפה ומה לא.
ההורים שלי רצו שהדלת של האחים שלי ושלי יהיו פתוחות ואחרי שיחות הם השתכנעו שלא.

לא

זה פער גילאים של 5 שנים,את אומנם חוקית ובת 18 אבל זה עדיין פער גילאים לא קטן לדעתי אפילו לצאת לא הייתם צריכים אבל חיים שלך בכל אופן תבקשו יותר פרטיות ושיכבדו

^מגיל 16, גיל ההסכמה, ניתן להיות עם מי שרוצים להיות, זאת כבר הבחירה של הבן אדם.
פער הגילאים פה זאת לא הבעיה כל כך..

פער הגילאים שהכי הגיוני לדעתי זה עד 3 שנים לא משנה באיזה גיל זה פשוט משהו שאני חושב

שואל השאלה:
אני מרגישה מצויין עם הפעם בנינו

חיים שלך רק הבאתי את דעתי

^לדעתי אם זה חוקי אז כל עוד הטווח לא גדול ברמות, הוא לא משנה
אבל איש איש באמונתו יחיה, מקבלת את הדעה.

מה אמונה קשורה פה בדיוק?

^זה פתגם-_-

טוב שיהיה

לא, לא נראה לי בסדר. זה לא מכבד את הרצונות שלך, החופש שלך, הפרטיות שלך והזכות שלך להחליט מה לעשות עם הגוף שלך.

ממש לא..
אבל מצד שני בית שלהם חוקים שלהם

אם הם לא מרשים אבל פשוט שיהיה אצלו תיהיו עם דלת סגורה. או שהוא יבוא אליך כשאת לבד בבית.
אין טעם להתווכח

אני לא מאמין ב"בית שלהם, חוקים שלהם".
זה גם הבית שלה, ומגיעות לה זכויות. זה לא אנשים זרים, זה ההורים שלה, והם צריכים לרצות שיהיה לה טוב ולכבד אותה. כל עוד זה לא פוגע בזכויות שלהם, אין סיבה שזה יפריע להם. (כאילו, אם הם עושים רעש, או גורמים לאי נוחות לאחרים איכשהו אז זה לא בסדר. אבל פה הם לא מפריעים לאף אחד).

הם לא מחליטים עלייך. זאת מינימום פרטיות ואת גדולה מספיק בשביל לעשות החלטות כאלו לבד.

וואו זה ממש לא בסדר מצידם.
אני בת 16 וחבר שלי 21 ומביאים לנו הכי פרטיות בעולם.
את גם חוקית הם לא יכולים להחליט עלייך יותר....

זה לא קשור לחוקית או לא זה בית של ההורים שלה הם כבר לא חייבים כלום בגיל הזה למרות שמאוד מומלץ שיעשו את הטוב ביותר
חוץ מזה אני מבין את הסיבה שההורים רוצים שהדלת תהיה פתוחה ובצדק וזה לראות שאין שום דבר כי זה מפחיד הקטע שאם יש משהו וחס וחלילה זה מת
אז זה למה אומרים רק אחרי החתונה ובצדק

כל אחד פה נהיה לי הרמב"ם

את בת 18, תתחילי לקחת אחריות על החיים הפרטיים שלך, לאף אחד אין זכות לקבוע מתי תעשי מה שתעשי

את בת 18...ההורים שלך כבר לא צריכים להחליט בשבילך, אם זה היה קורה לי היינו הולכים לכל מקום אחר להיסגר חוץ מהבית

מצחיקים אותי אלה שאומרים שאת חוקית אז תעשי מה שבא לך ואין להם זכות להחליט
קודם כל גיל 18 זה לא כזה גדול, גיל 18 זה עדיין צעיר, ילד אפילו. זה שהם חוקיים לא אומר שהם פתאום הבינו הכל בחיים ויכולים לקחת אחריות מלאה על הכל.
אז זה שהיא בת 18 וזה חוקי להיות עם מי שבא לה לא אומר שזה *מומלץ*. בכל זאת היא כולה בת 18 וכן יש הבדל בין בת 18 לבן 23, אבל לדעתי זה יכול לעבוד ביניכם יפה מאוד.
דבר שני, כן זה הבית של ההורים שלה. ואף הורה לא מושלם ואם ההורים שלה לא רוצים שתסגור את הדלת שתכבד את זה. להתווכח ולהגיד "אני חוקית אני אעשה מה שבא לי!" וואלה, לא. תהיו מציאותיים. "תתחילי לקחת אחריות על החיים שלך, לאף אחד אין זכות לקבוע מתי תעשי מה תעשי" שמע, אם היא עדיין בבית ספר, אין לה הרבה על מה לקחת אחריות מבחינת מחייה. היא לא תלך ותקנה דירה. מאיפה? היא כולה בת 18. עשיתם מהגיל הזה הרבה יותר ממה שהוא.
אני רוצה לראות שתגיעו לגיל 18 ותגידו משהו כזה להורים שלכם בנוגע ל"חוקים" בבית שלהם ותראו איך הם מגיבים.
לדבר עם אמא שלה, להסביר לה, לבקש, זאת דרך יותר יעילה ויותר הגיונית לנסות.
וגם אם זה לא מצליח, תסדרי שחבר שלך יבוא כשאת לבד בבית, או שתיפגשו אצלו.

אני מסכים עם מי שהגיבה מעליי כי הרוב שהגיבו כאן הם אפילו לא בני 18 אז מן הסתם שהם חושבים שהם יגיעו לגיל 18 אז פתאום הכל יהיה להם מותר אבל זה לא קשור לגיל זה קשור לסביבה שאתה חי בה אם אתה חי עם ההורים זה לא שפתאום הפכת לבן 18 הכל מותר אתה עם חי עם ההורים אתה לא חי לבד עם החבר/חברה שלך אז מן הסתם שאתה תתנהג בהתאם לחוקים של הבית ומה שההורים שלך מבקשים

נכון, זה לא קשור ל"חוקית" (whatever that means...).
זה קשור לזה שגיל 18 זה כבר מעל ומעבר לגיל שבו צריכים לתת לבן אדם לבחור עם מי ואיך לקיים יחסי מין, במיוחד אם זה עם בן זוג רציני.
אני לא אומר שכל ההורים יסכימו עם זה. אני אומר שכל ההורים *צריכים* להסכים עם זה, ולכן, אם הם לא מסכימים עם זה זה לא בסדר (לדעתי).
הרי זה גם לא שהם יכולים למנוע ממנה לקיים יחסי מין. היא יכולה לעשות את זה בדרכים אחרות: אצל החבר, כשהם לא בבית, ברכב, במועדון... אז מה עדיף, שהיא תצטרך לעשות את זה ככה? במה זה עדיף להם (להורים שלה)?
היא באמת מספיק בוגרת להחליט בעצמה הרבה דברים, וזה אחד מהם, אז צריך לכבד אותה ואז הזכות שלה להחליט את הדברים האלה בעצמה. אני לא אומר שצריך ללכת בכוח נגדם, אבל אני גם לא מסכים עם האמירה שהיא צריכה "לכבד את זה". מה עם לכבד אותה?!

זה שהבית שייך להורים שלה זה לא אומר שהם צריכים להתנהג כמו רודנים ולקבוע לכולם בדיוק מה לעשות. הם צריכים לתת לה להרגיש בבית ובנוח ולמצות את עצמה. ובגיל הזה, חלק מהעניין של "למצות את עצמך" זה לקיים יחסי מין (למי שרוצה). זה משהו טבעי ובריא בגיל הזה.

ודרך אגב, אני עברתי מזמן את גיל 18. דווקא ככל שהתבגרתי הבנתי את זה יותר.

עם כל הכבוד אם היא הולכת לשכב עם חבר שלה כשהמשפחה שלה בבית זה מפגר. הם יכולים לשלוט בעצמם ולחכות לזמן שהם לבד. לא כל פגישה צריכה לערב סקס.
והיא לא אמרה שאמא שלה לא מקבלת את זה שהיא מקיימת יחסי מין, אמא שלה רוצה שהיא תשאיר את הדלת פתוחה. כלומר שלא יעשו משהו בזמן שהיא בבית ערה ומסתובבת בבית. זכותה המלאה לבקש את זה. זה לא נקרא להיות רודנות.
אם היא(השואלת) רוצה לקיים איתו יחסי מין ברור שזה בסדר, שיתכננו זמן לעצמם שהם לבד בבית שלו או בבית שלה או שיתכננו מדי פעם סופש בצימר. עד שהם יהיו מספיק בוגרים לשכור דירה ביחד.

מה הקשר פאקינג לשכב^
זה שהם סוגרים תדלת זה נטו לפרטיות. אפחד לא דיבר בכלל על לשכב. להיות בחדר טנגיד להתנשק שהדלת פתוחה וכל הבית יכול לראות זה חדירה מוגזמתת לפרטיות

לא כל הבית עובר לה ליד החדר ומסתכל לבפנים
כמו שאמרתי היא יכולה לדבר עם אמא שלה ולבקש וגם אם היא לא מוכנה להסכים
יש דברים אחרים שאפשר לעשות יש פתרונות.

אני הנחתי שזה בגלל סקס כי אחרת אין לי מושג למה שזה יפריע להורים! מה פאקינג מפריע להם שהם מדברים או מתנשקים או לא יודע מה בפרטיות בלי שאף אחד יראה?!

ולא, זה לא מפגר לשכב כשהמשפחה בבית. יש כאלה שלא אוהבים לעשות את זה ויש כאלה שזה לא מפריע להם. תפסיקו לשפוט כל דבר. הם כנראה יכולים להתאפק, אבל למה לכפות עליהם להתאפק?! מה זה מפריע למישהו?!
למה זה זכותה המלאה לראות כל דבר שהם עושים? מה היא האח הגדול?

זה הבית שלה, היא לא רוצה לקחת סיכון שהם יעשו דברים כאלה בבית שלה אז היא מבקשת
או שבכלל היא לא סומכת עליו כי היא חושבת שהוא גדול מדי עבור הבת שלה
או שיש לה סיבות משלה
היא אמרה, זכותה לומר. הבית שלה.

שוב, הבית שלה, זכותה לומר, לא זכותה (המוסרית) לכפות. (מבחינת חוק, כן, זכותה (אולי)).
היא חושבת שהוא גדול מדי? בעיה שלה. היא לא צריכה לחשוב ככה.
ואיזה סיכון בדיוק היא לוקחת??? כבר אמרתי שלא צריכה להיות לה בעיה עם יחסי מין. אם את לא מסכימה אז פשוט תגידי שאת לא מסכימה, אל תגידי "היא לא רוצה לקחת סיכון", כאילו שזה טיעון חדש ויש איזשהו סיכון שלא דיברנו עליו פתאום.
יש לה סיבות משלה? עד שאנחנו לא יודעים מה הסיבות אנחנו לא צריכים להצדיק את זה.

אם היא לא סומכת עליו מאיזושהי סיבה היא (האמא) צריכה לומר זאת. אם שואלת השאלה מודעת לזה אז היא צריכה לדבר עם האמא על זה, ואולי אחת מהן תשכנע את השניה.