אני כותבת אופי לדמות בסיפור שלי, איך הוא לדעתכם?

בן 18. הוא תמיד מרוכז, מחושב, לא דואג מכלום, אדיש ונותן תחושה שהוא יודע לפתור כל דבר ולא מתרגש מכלום - והוא באמת מצליח לפתור כל בעיה, הוא סוג של גאון. החשיבה שלו מתוחכמת ומוזרה והוא לא חושב כמו כולם. הוא מביט מהצד ומעכל את האינפורמציה, מיסתורין, לא מתערב מיד ואז פועל בדרך יוצאת דופן. לא מצליחים להרתיע אותו או לאיים עליו, הוא כל הזמן מחייך, רגוע ובקור רוח. ומאיים בחזרה בעדינות ובחיוך, בנימוס ותרבותיות אבל מכניס סכין במילים בשקט וזה מצליח להרתיע אחרים. רוב הזמן הוא מחייך או אדיש. יש לו חוש הומור סרקסטי מאוד והוא "עוקץ" את כולם בחיוך ללא מצפון.
יש לו הקרבה עצמית, הוא מעניק הרבה לאנשים שהוא אוהב ויעשה הכל בשבילם, אפילו להקריב את החיים שלו.
חסרונות: אדישות, עוקצנות, ציניות, תחרותיות, עקשנות, כפיות טובה והשקפת עולם מוזרה שכל החיים הם דמיון ולא אמיתיים.

הייתם מתחברים לדמות?