אני והבן זוג רבנו,אמרתי לו שבא לי פרידה זמנית כזה של יום לחשוב על הדברים ואם בא לי שנחזור.אנחנו סוגשל גרים יחד ואמרתי לו

ממש ילדותית.

שואל השאלה:
למה ילדותית

מה הקשר ילדותית? גם לי סיגריות מפריעות. תקחי לך הפסקה ממנו ותחשבי על הדברים.

שואל השאלה:
זה משהו בפני עצמו
השאלה היא מה עושים עם ההרגשה הזו שאני מרגישה לא נאמנה לעצמי, שכביכול אנחנו באיזשהו הפסקה ובכל זאת "נשברתי" ושכבנו.. יצאתי לא בסדר??

הייתי אומרת לו "חמוד זה או אני או הסיגריות"

ילדותי כי את יכולה לבןא לו מול הפרצוף ף ולהגיד, חמוד שלי תבחר כאן ועכשיו סיגריות או אני?
ותראי מה הוא עונה לך.

ותקשיבי אני גם באותו מצב תמיד כשאני עצבנית על חבר שלי ופתאום הוא מנסנ ליזום... אני נשברת כי אני אוהבת אותו ולא יכולה לכעוס הרבה.
אולי עמוק בפנים את לא רצית בריב הזה אבל את ידעת שאת צריכה להציב גבולות,תיקחי את עצמך ותגידי לעצמך כל פעם תהייה חזקה אל תשברי.
ופשוט תמשיכי בשלך, תתעסקי בדברים שלך וכדומה...

או שתבואי ותעזרי לו להיגמל מסיגריות תמורת משהו.

רק קחי בחשבון שהוא יהיה ממש עצבני, ניקוטין דופק את המוח בצורה מפחדיה

תגידי לו שאם הוא לא מפסיק לעשן אתם נפרדים, ואם הסיגריות יותר חשובות לו ממך אז זה נגמר, כי בתכלס להיות עם בנאדם שמעשן זה כמו לראות אותו הורג את עצמו, אם הוא יעדיף את הסיגריות על פניך זה קשה אבל אולי הוא יתאפס על עצמו

כל עוד אתם גרים ביחד את תתפתי תמיד לסלוח לו ולהיות איתו כי זה קשה כשהוא מול הפנים שלך כל הזמן, אין לך צה לכעןס על עצמך הוא זה שלא כיבד תהחלטה שלך וניסה לשכנע אותך אחרת במקום לתת לך קצת ספייס, תגידי לו שמה שהיה אתמול לא מבטל את מה שאת מרגישה ואת תשמחי אם הוא ילך יום אחד לישון במקופ אחר או שתלכי את לישון במקום אחר

רק להזכיר לכם שעישון זו התמכרות פיזית ונפשית קשה ולהיגמל מסיגריות זה לא פשוט כמו שאתם חושבים, בגמילה שלי חודשיים לא תפקדתי, בכיתי רנדומלית, מיגרנות מטורפות, דיכאון חזק, סחרחורות ראייה מעורפלת , התעלפויות ועוד, עם את אוהבת אותו ואכפת לך ממנו אל תציבי לו תנאים כאלה, אל תהיה טיפשה, הכל טוב ויפה שאת דואגת ורוצה שיפסיק אבל הוא ילד גדול וזה החלטה שלו, עם הוא יבקש ממך להפסיק לאכול גאנק פוד את תפסיקי? תתני לבן אדם לחיות ותאהבי אותו בשקט, תעודדי אותו להפסיק אבל אל תעשי שטויות מטופשות כאלה.