איך מישהו שמטיל ספק בקיומו של אלוקים מתעקש שהוא כן דתי ושהוא כן מאמין, אלא שלטענתו אי אפשר להגיד שה' קיים ב-100%?

כי אי אפשר

אמונה היא לאו דווקא ידיעה.

שואל השאלה:
rigged, לא נכון, בטח שאפשר (אם רוצים באמת). אם ה' אמר לנו בתורתו שצריך שנדע שהוא קיים ולא רק מאמין בזה- סימן שזה אפשרי, כי אף אחד לא יאמין בתורה שכתוב בה שצריך לדעת שיש את ה' ולא ניתן, כי יראו שלא ניתן...
"וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם, וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל-לְבָבֶךָ, כִּי יְהוָה הוּא הָאֱלֹהִים, בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל-הָאָרֶץ מִתָּחַת: אֵין עוֹד" (דברים ד, לט)...

שואל השאלה:
צחוק זה מה שנשאר, מסכים שאמונה שלאו דווקא ידיעה, אבל המצוה להאמין בה' - זה לא סתם להאמין בו יתברך, זה גם לדעת את זה... שיהודי אומר "אני מאמין באמונה שלימה" הואע מתכוון שפשוט אי אפשר שיהי אחרת...

וואו! כל מילה בסלע תוצאה.

תוצאה- אותה בחורה אמרה שהיא מדברת על מבחינה מדעית בלבד.

שואל השאלה:
היא עדיין מפקפת ואומרת שה' לא ב-100 קיים, חס ושלום וכן איך אפשר לדעת שמה שכתובשזה באמתנכון. זה לא פעם ראשונה שיא כותבת שלפעמים מתעוררות אצלה ספיקות באמונה, אבל אסור לדון כאן על משתמשים, לכן שאלתי באופן כללי.

אני נמנע מלציין מי זאת. אני רק אומר שמבחינה 'מדעית' היא אומרת שהמצב הוא שצריך עוד הוכחות על מנת להגיע למסקנה .

מבחינה מדעית זה שונה מבחינת אמונה ורגש. מבחינת רגש היא אומרת שהיא מאמינה .

שואל השאלה:
^ האמונה בה' יתברך זה לא סתם רגש, זה ידיעה גמורה. עיין בספר "השם לנגדי" (ממליץ להשיג) ושם תראה ממש בהתחלה למה התפיסה שאמונה בה' - שאנחנו יכולחים רק להרגיש את ה, אבל לא ניתן להוכיח את זה, חס ושלום, לא נכונה...

התכוונת שמה לא ניתן להוכיח?-
לא ניתן להוכיח את קיומו של ה'?

אתה צודק תוצאה. ולי יש אמונה שלמה ב-ה' וגם הסיבות שאני רואה מההיגיון שלי למה זה 100% נכון.

העניין כשאומרים "הוכחה מדעית" זה שונה ממה שאתה אומר.
אני מבין לגמרי מאה אחוז מה אתה אומר ואתה צודק.
רק מה שהיא מדברת ומה ש"הוכחה מדעית" אומר זה משהו אחר.

אני מתכוון בצורה שלקחת עכשיו מיקרוסקופ ולראות בעיניים בצורה מוחלטת .

אני למשל מסתכל על הבריאה, אנשים וכל העולם והמדע ואני רואה שזה הכל מתוחכם ומשהו מעבר ל'סתם' משהו .

כשמדברים מדעי מדברים על נוסחא. על משהו שאפשר תמיד לצפות בו שוב ושוב על ידי כל אחד כמו למשל שתקחי עכשיו בקבוק מים ותשחררי אותו באוויר גם את וגם אתאיסט תוכלו לראות את הבקבוק תמיד נופל לרצפה ולהבין שזה כוח המשיכה של כדור הארץ . זה הכוונה מדעי.

שואל השאלה:
בת של מלך מלכי המלכים, הקב"ה❤, התכוונתי שזה לא נכון לסבור שלא ניתן להוכיח את קיומו של ה' יתברך (ככה מובא בספר "השם לנגדי")...

העניין שזה איזון.

כמה שמוח של בן אדם סקפטי עד שהוא בעיקר מתרכז בעצמו ככה יותר קשה להוכיח לו חוץ מאשר הוכחות שהוא יכול לראות בבירור בעיניים .
סתם לדוגמא אם עכשיו אלוקים היה בא ומדבר עם כולם הם היו מאמינים. וגם אז היו כמה שהיו אומרים שזה חייזרים. ואז הוא היה עושה עוד משהו שמוכיח שזה הוא ואז היו כמה שהיו אומרים "כולם משוגעים אני מתמרד" שאם באמת קורה סיטואציה שיש לך התגלות כזאת גדולה אתה אמור להיות יותר פתוח אז למחשבה שקיים אלוקים העניין זה שנטיה של בני אדם הרבה פעמים זה כל הזמן לנסות למרוד רק בשביל למרוד.
כמו למשל בחטא העגל היה מולם התגלות של אורות, עשן , קולות, הכל. עבר 40 יום זהו . איבדו סבלנות.. זה בני אדם .. הכל רק חוזר על עצמו.

הבנתי, יפה שמשקיע בכתיבת הכינוי!
תודה רבה!
בהחלט צריכה להיות ידיעה ברורה על קיומו של ה' יתברך בלב המאמין

אי אפשר לדעת ב100 אחוז שהוא קיים
אבל אני מאמינה ב100 אחוז שהוא קיים

אני גם מאמין בה'
אבל אני לא בטוח ב100 אחוז שהוא קיים
לא מבין איפה הבעיה פה

אי אפשר להגיד את המילה להאמין ובטוח באותו המשפט..זה שני הפכים אף פעם לא תוכל להאמין ב100

אמונה זה לא ההפך מהיגיון, אני למשל מאמינה שיש חיים על כוכבים שהם לא כדור הארץ אבל אי אפשר באמת להוכיח את זה אז לא יודעים במאה אחוז. פשוט נראה לי לא הגיוני שמתוך יקום ענקי רק אצלנו יש חיים

תוצאה מה שאתה רואה זה שאנשים מדברים איתך על אמונה -שזה רגש
וידיעה שזה שכלי . אנשים יכולים להאמין 100% בבורא והידיעה תלוי בכמה הם חקרו את הנושא .

רציתי רק להוסיף משהו קטן.
הרי מעולם לא ראינו את ה' יתברך, דבר כזה לא ייתכן
השם מסתתר בעולמנו, בכל דבר ודבר והתפקיד שלנו זה לחפש את השם בכל פרט, אומנם הוא "מסתיר את פניו" אך אדם מאמין ישתדל למצוא את ריבונו של עולם בכל מעשה בחייו.
אז בעצם מעולם לא ראינו את השם יתברך ובכל זאת מאמינים בו בלב שלם ומרגישים אותו איתנו,וכאן מתגלה הגדולה של המאמין!
שהרי, קל מאוד להאמין כאשר רואים בעיניים, המעלה זה להאמין כאשר אין ראייה ודאית- זו האמונה. התבוננות במעשים ומתוך כך לזכות לחוש את השכינה.

זה הזכיר לי משפט של איינשטיין שמישהו ציטט לי אותו וזה "צירופי מקרים זה הדרך של אלוקים להישאר אנונימי " .
ככה שלשים לב לפרטים הקטנים הרבה פעמים עוזר דווקא אז לראות את ההיגיון שבדברים.

מסכימה מאוד!
משפט חזק, תודה רבה!

בשמחה

שואל השאלה:
כפרעליכם !לפרוש?, אז תגיע, זה לא בעיה (תלמד למשל את הספר "השם לנגדי").

חשבתי לרגע שאתה כתבת - כפרעליכם (;

שואל השאלה:
כפרע, כי אסור להטיל ספק בקיומו של אלוקים. אבי לך מה שכתבי פה בשם רש"י הקדוש:
"ספק" בגימטריא "עמלק (240), כי רצונו של עמלק זה לקרר את האמונה. לכן כתוב בתורה על עמלק "אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ" (דברים כה, יח) ואחד מהפירושים - זה לשון קירור, כלומר קירור באמונה. יש עוד פירושים ואחד מהם זה מלשון "מקרה" (שלמעשה "מקרה" זה אותיות רק מה'),כלומר עמלק רוצה שנסתכל כל כל דבר כדרך מקרה, חס ושלום, ולא דרך השגחה פרטית. עמלק הצליח לפוע בעם ישראל בדיוק כאשר פתאום הם התחילו לשאול האם יש ה' או לא: "וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם, מַסָּה וּמְרִיבָה: עַל-רִיב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְעַל נַסֹּתָם אֶת יְהוָה לֵאמֹר, הֲיֵשׁ יְהוָה בְּקִרְבֵּנוּ, אִם-אָיִן. וַיָּבֹא, עֲמָלֵק; וַיִּלָּחֶם עִם-יִשְׂרָאֵל, בִּרְפִידִם" (שמות יז, ז-ח). הסמיכות של הפסוקים היא לא לחינם, כפי שרואים מפירוש רש"י שם: "ויבא עמלק וגו'" - סמך פרשה זו למקרא זה לומר תמיד אני ביניכם ומזומן לכל צרכיכם ואתם אומרים היש ה' בקרבנו אם אין חייכם שהכלב בא ונושך אתכם ואתם צועקים אלי ותדעון היכן אני משל לאדם שהרכיב בנו על כתפו ויצא לדרך היה אותו הבן רואה חפץ ואומר אבא טול חפץ זה ותן לי והוא נותן לו וכן שניה וכן שלישית פגעו באדם אחד אמר לו אותו הבן ראית את אבא אמר לו אביו אינך יודע היכן אני השליכו מעליו ובא הכלב ונשכו" (רש"י על שמות יז, ח).

שואל השאלה:
דרך אגב, אביא עוד נקודה: מי שמכניס בלבו מחשבה של ספק על אלקוים או על התורה - עובר בלאו של "לא תתורו" (במדבר טו, לט):

"ולא עבודה זרה בלבד הוא שאסור להיפנות אחריה במחשבה, אלא כל מחשבה שגורמת לו לאדם לעקור עיקר מעיקרי התורה--מוזהרין אנו שלא להעלותה על ליבנו, ולא נסיח דעתנו לכך ונחשוב ונימשך אחר הרהורי הלב: מפני שדעתו של אדם קצרה, ולא כל הדעות יכולות להשיג האמת על בורייו; ואם יימשך כל אדם אחר מחשבות ליבו, נמצא מחריב את העולם לפי קוצר דעתו.

כיצד: פעמים יתור אחר עבודה זרה; ופעמים יחשוב בייחוד הבורא, שמא הוא שמא אינו, מה למעלה מה למטה, מה לפנים מה לאחור; ופעמים בנבואה, שמא היא אמת שמא אינה; ופעמים בתורה, שמא היא מן השמיים שמא אינה. ואינו יודע המידות שידון בהן עד שיידע האמת על בורייו, ונמצא יוצא לידי מינות.

ועל עניין זה הזהירה תורה, ונאמר בה "ולא תתורו אחרי לבבכם, ואחרי עיניכם, אשר אתם זונים, אחריהם" (במדבר טו,לט)--כלומר לא יימשך כל אחד מכם אחר דעתו הקצרה, וידמה שמחשבתו משגת האמת. כך אמרו חכמים, "אחרי לבבכם", זו מינות; "ואחרי עיניכם", זו זנות. ולאו זה, אף על פי שהוא גורם לאדם לטורדו מן העולם הבא, אין בו מלקות" (משנה תורה, הלכות עבודה זרה, פרק ב, הלכה ג).
אחרי כל זה מי שיכול לטעון פה "מה בעיה?"?