16 תשובות
עם אבא כן עם אמא יש מלא ריבים.
אממ כן סוג של
לא קראתי לאימא שלי אימא כבר 4 שנים (אני קוראת לה בשם שלה) אז איתה לא
ועם אבא ביחסים מוזרים ביותר, אנחנו מלא רבים אבל מסתדרים כזה
אנונימית
שואל השאלה:
ולמה בדיוק? אם תרצו לספר
אנונימית
עם אמא מאוד אבא כמעט לא
מאוד
כן
אמא כן אבא לא ראיתי כמה שנים טובות חח
עם אמא כן מאוד אבל עם אבא פחות טוב
אמא כן אבא מעצבן חח
סבבה יחסית, לא יחסים מזהירים אבל טובים
יחסים דיי סבבה
כן יש ריבים לפעמים וזה..
אבל נראה לי שכן
עם אבא כן עם אמא לא כל דבר קטן כל שטוץ מטומטמת היא צועקת עליי ומאשימה אותי בדברים שאני לא אשמה בהם מלא אם באמץ היית אשמה וזה היה רציני אבל זה לא אפילו שהיא מדברת עם חברות שלה בטלפון היא צועקת וזה מעצבן כמה בן אדם יכול לשמוע צעקות אבא שלי גם מעיר לה כאילו היא שמה על זה ז** אז לא מסדרת איתה והרבה פעמים אני חושבת על זה שהלוואי והייתה לי אמא אחרת הרבה פעמים היא לא מתחשבת בי ועוד מתלוננת למה אני כבר לא מתחשבת בה כי פעם כן התחשבתי עד שדמתי לב שאני כזאת מטומטמת כי היא לא מתחשבת בי בכלל כל הזמן מתלוננת על כמה לא מתחשבים בה כל הזמן ממורמרת מה יש לה כבר להיות ממורמרת לא קרה כלום ואני יודעת שלא קרה כלום היו הרבה פעמים שאני והמשפחה שלי יצאנו סתם לבלות כזה וכל כך הרבה פעמים היא לא באה כאילו היא נהנית להיות לבד בבית ממורמרת הפעמים היחידות שהיא באה זה או רק כי היא צריכה לקנות משהו שזה לא ממש בילוי במיוחד לא איתה שמעירה לי על דברים שאני רוצה לקנות וזה בגדים נורמלים לגמרי לא חושפני וכל זה חולצות בטן אפילו אני לא שמה לא אוהבת את הדברים האלה או שהיא באה איתנו רק למסעדות לאכול וזהו כל השאר היא בבית כאילו צריך להכריח אותה לבוא איתנו כאילו רע לה איתנו ויש לי חבר מדהים שאם באמת יכירו אותו יבינו כמה לב זהב יש לו בת דודה שלי לא אהבה אותו בהתחלה בכלל אבל היא הכירה אותו והבינה כמה מיוחד ומדהים הוא והיא התחילה להתחבר אליו הרבה פעמים אני רואה אותם מדברים סתם על נושאי שיחה וזה ממשיך כאילו ממש מדברים כמו חברים טובים כזה ואמא שלי כמעט כל הזמן מאשימה אותו בדברים ולא רק זה תפסתי אותה מלכלכת עליו מול אבא שלי היא צבועה גם בנוסף להכל מדברת ליד אנשים טוב ונחמד אבל מאחורי הגב מדברת מגעיל ודוחה ואני לא כזאת אני כנה אני אומרת מה שיש לי לאמר בפנים גם אם זה פוגע מעדיפה את האמת ולא את השקר וזה נורא מעצבן אותי והיא הרבה פעמים מנסה לעשות לי רגשי מצפון כדי שתבוא לי כאילו המחשבה שהיא צודקת גם שהיא לא צודקת יש פעמים שהיא כן אבל העניין שגם שהיא לא צודקת היא לא מודע בזה בכלל יש לה יותר מידי אגו ובוא נגיד שמגיל קטן לא התחברתי אליה מהסיבה הפשוטה ביותר שתמיד היא הייתה ועדיין מורידה לי כל הזמן את הביטחון קוראת לי מפגרת שמשהו לא נראה וחושבת שהיא צודקת גם שהיא לא קוראת לי פוסטמה מטומטמת יורדת עליי על המשקל שלי וזה לא שאני כזאת מלאה אני לא נחשבת למלאה בכלל רק בגלל שאני נמוכה אז זה נראה שאני די ממש מלאה אבל למען האמת אני לא אני שוקלת 64 או 63 ירדתי קצת הייתי שוקלת 65 או 66 משהו כזה אבל אני לא שמנה היא קוראת לי שמה ויורדת עליי והיא מצפה שעוד יהיה לי ביטחון איך אם כל דבר שאני מדברת איתה ועושה היא מצליחה איכשהו לרדת עליי ומרוב שהתעצבנתי עליה באיזה שהוא יום הבאתי לה סתירה שתבינו עד כמה היא מעצבנת וזה אף פעם לא קרה כי היא יותר מידי מתחילה לעצבן אני באמת לא יודעת איך אבא שלי לא משתגע מזה לרוב הוא שותק כאילו אין לו דעה משלו וזה מכעיס כאילו בחייאת אין לך דעה משלך שיגיד תדעות שלו במקום לשתוק אני מבינה שהוא מנסה לא לריב איתה אבל עדיין הוא צריך שיהיה לו דעה משלו וזה נראה הרבה פעמים שאמא שלי בכוח מנסה לריב איתי ואחיות שלי לא אומרות מה שהן חושבות גם הרבה פעמים כי אני חושבת שהן מפחדות ממנה ככה זה נראה מהצד וגם להן היא הורידה מלא פעמים תביטחון והיו פעמים שאמא שלי הרביצה לי רק כי היא חשבה שמשהו זה לא האמת ולא הסכימה עם דעתי והיא לא מספיקה להתערב לי בחיים להגיד לי מה לעשות מה לא לעשות היא שופטת גם כמעט כל אחד בלי סיבה וזה מעצבן שתפסיק כבר בקצב הזה אני לא בטוחה שאני אשאר איתה בקשר בכלל לא כיף לי להיות בחברה שלה לא כיף לי לפנות אליה בדברים זה למה אני לא פונה אליה והיא עוד מתלוננת ךי למה אני לא פונה אליה אבל לאבא שלי כן שתסתכל ותשים לב קודם כל איך היא מתנהגת לבנות שלה ותשנה את זה ואז אני אפנה אליה אנחנו הבנות שלה אנחנו לא זבל שהיא צריכה להתנהג אלינו ככה כל כך מגעיל הרבה פעמים אני לא פונה אליה כי יודעת שישר היא תצעק ויתחיל ריב איתה למרות שהיא כן דואגת לנו אבל ברמה שזה כבר פסיכי אבל ההתנהגות שלה ללקבל דעות של אחרים ולא לצעוק על כל דבר שטותי ולא לדרוך עליינו ולרדת עליינו זה פשוט לא משתנה והיא לא מבינה את זה שתנסה להבין זה לא נראה שהיא מקשיבה בכלל היו פעמים שדיברתי איתה על זה ובמקום להקשיב כרגיל ישר צעקה ועל מה היא גם רבה עם אחותי על ארטיק נו באמת היא רבה לי על ארטיק אז בסדר אחותי לא ידעה שאמא שלי אוהבת את האדום ולא אץ הצהוב והיא לקחת את האדום ולאמא שלי נשאר רק צהוב זה קורה היא רצינית שהיא צעקה עליה בכלל וגרמה לאחותי כמעט לבכות אין לי פשוט כבר מה להגיד על זה זה פשוט התנהגות דוחה
יאפ

פחות או יותר