50 תשובות
אכן,אבל יש אנשים שלא רוצים להיותחלק מהעם הזה ואם הם לא רוצים הם לא חייבים
שואל השאלה:
אין דבר כזה, כי אין דרך אחרת. יהודי לעולם לא יכול לצאת מיהדותו. כולנו התחייבנו בשבועה לשמור את כל התורה עד סוף כל הדורות...
מסכימה איתך תוצאה יקר :)
תאמין במה שבא לך
זה שנולדתי יהודי לא אומר שאני חייב להיות אחד
לא יהודי ולא מאמין בתנ"ך לא רוצה להיות מזוהה עם דת פרימיטיבית וחשוכה
לא אכפת לי במה אתה מאמין אבל אל תכפה עליי את זה
שואל השאלה:
האמונה שלי באמת לא קשורה אלייך, היא קשורה לאמת.
אין דרך לצאת מחובת שמירת המצוות
אם נולדת יהודי - לא יעזור לך כלום, אם לא - לא. בכל אופן, העונש של הכופרים יהיה הכי קשה מכולם, המצוות שבין אדם לחבירו באמת לא חליו כלפיו, אך הוא נשאר יהודי ובשמים ידונו אותו כאפיקורוס ישראל, שזה חמור מהכל.
לא אני כופה עלייך את האמונה אם אתה נולדת לעם שקיקבל והתחייב לשמור את כל התורה עד הסוף על הדורות. כל ישראל נשבעו על כך.
אתה צודק. זה בדיוק דת. אמונה במשהו מחייב. ולכל דת יש חילוניים שלא מוכנים לקיים אותה.
אגב זה עיקרו של הארגון דעאש שנלחם בערבים החלוניים . הם הורגים מיד כל מי שהוא חילוני. כמעם כמו החברה' ממטה שערים
אתה יכול להאמין שאני אשרף בגיהינום לא אכפת לי
^^לא אמרתי שאני מאמין. הסברתי אותם.
^^צודק. אבל אין להכריע את זה לכן כל אחש נשאר בשלו
שלום תוצאה,
אני דתי ואני באופן עקרוני ממש מסכים איתך שיקיבלנו את התורה כעם, ובגלל זה כל אחד מעם ישראל צריך לשמור אותה.
אבל בדור של היום לא יהיה כדאי להכריח אף אחד - בגלל שזה רק מעורר באותם סלידה - שרק גורמת להתרחקות יותר משמעותית מהיהדות.
וכמו שאומרים "יצא שכרו בהפסדו"
זה שמישהו נולד יהודי כביכול לא אומר שהוא צריך להאמין. כל אחד והבחירה שלו. אף אחד לא יכול להגיד עם יש אלוהים או לא בוודאות. עם כמה ניסים ונפלאות שעברת. זה אף פעם לא וודאי.
זה בגלל שבמקום מסוים הם מייחסים ערך גדול מדי למילה ומתרגשים מאוד מהר. זה שאתה בתור אדם יהודי אומר שכולם צריכים לשמור מצוות ובשיחה באינטרנט - מאדם שרחוק מהם הם מתחילים להרתגיש אני חושב שבמקום מסוים זה מעיד על מקום שהם נמצאים בו הרי מבחינת גישה הם בסך הכל היו יכולים לנהל שיחה ולשאול "למה זה מחייב כל יהודי? למה שאעשה כזה דבר" ואז להתחיל שיחה. העניין שאצל הרבה אנשים זה בסך הכל רצון למרוד יותר מאשר לחקור ולדעת ומבחינתם זה מאיים להם על זה ובגלל שזה רגשי בעיקר הם מתחילים להתרגש. "יצר האדם רע מנעוריו" - זה אחד המשפטים הכי נכונים שיש בעולם הזה. כולנו מרדנים מהרגע שנולדנו. רק חלק קטן גדלים בצורה שקטה וממושמעים וזה עניין של מזל כבר.
שואל השאלה:
המהירהוהעצבנית, אבל אין דבר כזה...
שואל השאלה:
בטח שהוא חייב, איך אפשר לזרוק מסורת של עם שלם? ובטח שאלוקים קיים בוודאות, זה לא עניין של רק אמונה או דעה...
שואל השאלה:
^אני לא סתם כתבתי לך את מה שכתבתי. מה זה הדבר הזה "מסורתי"? אם הכוונה שאת שומרת את המסורת של העם שלך - אז כל המצוות הן חלק מהמסורת: חלק הגדול קיבלנו אותן מהר סיני, וחלק נוספו ע"י חכמי הדור שגם אותן חובה לקיים, כמו שכתוב "לֹא תָסוּר מִן-הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ יָמִין וּשְׂמֹאל" (דברים יז, יא). אי אפשר לקרוא "מסורת" רק לחלק מסוים של המצוות. בעיקר כוונתי הייתה לומר שאין דבר כזה "איש איש באמונתו יחיה", זה פשוט עיוות של הפסוק "וצדיק באמונתו יחיה" (חבקוק ב, ד) וכוונת הפסוק שהצדיק יחיה בזכות אמונתו בה 'יתברך (לעומת אלה שלא). אין רשות לאף אחד לעוות פסוק כזה או אחר ובטח שלא לתת לו משמעות הפוכה מכוונתו. יש לנו י"ג עיקרי האמונה שכל יהודי חייב להאמין בהם...
אלוהים מן הסתם מצפה מאיתנו שכן נעשה את זה בגלל זה הוא נתן לנו.
בשביל מה שיש חוקים? בשביל ללכת אחריהם כן?

והפתגם הוא בסך הכל עיוות של הפסוק שאומר משהו אחר לגמרי אז אם זה פתגם שכעשיו נפוץ מה הקשר אם בתנ"ך זה כותב משהו אחר ?
שואל השאלה:
"אבל אם היית יודע מה זה מסורתי היית יודע שאנחנו מקיימים רק חלק מהמצוות".
-זה מה שקורה במציאות, אבל זה אומר שצריך להתייחס לדבר כזה כאילו זה "בסדר", חס ושלום? על אחד כזה נאמר "אָרוּר אֲשֶׁר לֹא-יָקִים אֶת-דִּבְרֵי הַתּוֹרָה-הַזֹּאת לַעֲשׂוֹת אוֹתָם וְאָמַר כָּל-הָעָם אָמֵן" (דברים כז, פסוק כו). פירוש הפסוק שמי שלא יקבל על עצמו לשמור את על המצוות - הוא ארור. אביא את דברי רבנו יונה בעניין זה: " ועתה בינה שמעה זאת כי הוא עיקר גדול. אמת כי יש מן הצדיקים שנכשלים בחטא לפעמים. כענין שנאמר (קהלת ז) כי אדם אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא. אכן כובשים את יצרם מאת פניהם. ואם יפלו בחטא פעם אחת לא ישנו לו. ונקוטו בפניהם. וחוזרים בתשובה. אך כל אשר אינו נזהר מחטא ידוע. ואינו מקבל על נפשו להשמר ממנו. גם אם הוא מהעונות הקלים. אף על פי שהוא נזהר מכל העבירות שבתורה קראוהו חכמי ישראל מומר לדבר אחד. ואת פושעים נמנה. וגדול עונו מנשוא. כי אם אמור יאמר העבד לרבו. כל אשר תאמר אלי אעשה זולתי דבר אחד. כבר שבר עול אדוניו מעליו. והישר בעיניו יעשה. וכל הענין הזה נאמר (דברים כז) ארור האיש אשר לא יקים את דברי התורה הזאת לעשות אותם. ביאור אשר לא יקבל על נפשו לקיים כל דברי תורה מראש ועד סוף. ויורה על זה אשר לא יקים לעשות. ולא אמר אשר לא יעשה אותם" (שערי תשובה, חלק א, סימן ו).

"איש באמונתו יחיה זה לא רק עיוות של הפסוק, אלא פתגם בן אדם"
-הפתגם הזה אין לו זכות קיום, כי הוא בא לחלוק על כך שכל יהודי חייב להאמין בי"ג עיקרי האמונה.

"אתה לא באמת מצפה מאנשים שלא יכולים את הכל לקיים 400 ומשהו דברים נכון?"
-אין הקב"ה צוה על כך - סימן שיכולים. הקב"ה לא יצוה עלינו מה שאנחנו לא יכולים לעשות, "אין הקב"ה בא בטרוניא עם בריותיו" (עבודה זרה ג עמוד א).
את יוצאת מנקודת הנחה שבגלל שהפתגם מייצג משהו שקרוב אליך זה אז כן נותן לו תוקף. מבחינת הפתגם המקורי זה מדבר על הצורך והרצון ללכת בדרך הנכונה ולעשות את מה שנכון לעשות שזה משהו אחר לגמרי.


את אומרת שאת חושבת שאלוהים מקבל את האמונה והדרך של כולם - אז למה על פי האמונה נענשו בגלל זה אם זה באמת ככה?
אז הוא נותן חוקים על מנת שנסטה מהם? כן .. הוא מצפה שנעשה את כולם. בגלל זה הוא נתן אותם ובגלל זה במשך הרבה זמן עשינו אותם ואחרים עושים היום. אחרת בשביל מה הוא נתן אותם?
שואל השאלה:
בטח שאת יכולה, אלא שאת אמורה לבטל את רצונך לרצונו של אלוקים, כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה: "עשה רצונו כרצונך, כדי שיעשה רצונך כרצונו; בטל רצונך מפני רצונו, כדי שיבטל רצון אחרים מפני רצונך" (אבות, פרק ב, משנה ד). התורה היא ניתנה עד סוף כל הדורות כמו שנאמר "והנגלות לנו ולבנינו, עד עולם לעשות, את כל דברי התורה הזאת" (דברים כט, פסוק כח). אם ביום כיפור היית במצב של פיקוח נפש - אז וודאי שהיית אמורה להציל את עצמך, כי זה איסור תורה לאוכל ושלתות ביום כיפור, אם זה חולה שאין בו סכנה - אז אסור בשביל זה לעבור על איסורי תורה, אלא רק על איסורי דרבנן.
לפתגם אין זכות קיום, כי מתיר כפירה ואפיקורסות ומתנגד לי"ג עיקרי האמונה שכל יהודי חייב להאמין בהם. אלוקים ממש לא מכבד את מי שחולק על תורתו.
להיות כופר (לכפור באחד מן הי"ג עיקרי האמונה) - זה יותר חמור מכל דבר אחר, אביא לך את דברי הרמב"ם ז"ל בעניין זה (אחר הפירוט של י"ג עירי האמונה): "וכאשר יאמין האדם אלה היסודות כולם, וְנִתְבָּרְרָה אמונתו בהם הוא נכנס בכלל ישראל. וּמִצְוָה לאהבו ולרחם עליו, וְלִנְהֹג עמו בכל מה שֶׁצִּוָּה השם יתברך איש לחבֵרו מן האהבה וְהָאַחֲוָה. ואפילו עשה מה שיכול מן העבירות מחמת הַתַּאֲוָה והתגברוּת הטבע הגרוע הוא נענש כפי חטאיו, אבל יש לו חלק לעולם הבא. והוא מפושעי ישראל.

וּכְשֶׁנִּתְקַלְקֵל לאדם יסוד מאלה היסודות הרי יָצָא מן הכלל וכפר בעיקר. ונקרא "מִין" וְ"אֶפִּיקוֹרוֹס" וְ"קוֹצֵץ בַּנְּטִיעוֹת". וּמִצְוָה לְשׂוֹנְאוֹ וּלְאַבְּדוֹ. ועליו נאמר (תהלים קלט כא): "הֲלוֹא מְשַׂנְאֶיךָ יְיָ אֶשְׂנָא, וּבִתְקוֹמְמֶיךָ אֶתְקוֹטָט" (הקדמת הרמב"ם ז"ל לפירושו לפרק "חלק" במסכת סנהדרין).
אם מה שאת אומרת זה נכון אז למה נענשו מהתחלה בגלל העובדה שהתרחקנו מקיום המצוות והמסורת אם זה באמת מה שאלוהים מצפה? למה הוא גירש אותנו מישראל ולמה אנחנו ממשיכים לקבל עונשים ביום יום במדינה שלנו אחרי שחזרנו?


יש הבדל בין מה שאתה יכול לשאת כמו למשל מצבים בריאותיים שזה משהו אחר - זה מקרי חירום ובין שזה פשוט הרצון לעשות מה שאת רוצה.. שזה מרדנות. זה שונה.

מה שאת מתארת על כיפור זה עניין בריאותי. פיקוח נפש. זה מצב אחר ובסדר ולגיטימי לנסות לשמור על עצמך תוך ניסיון לעשות את המקסימום.
אמרתי לך שאם בכיפור העניין היה בריאותי זה בסדר.. כי דאגת לבריאות שלך זה בסדר גם מבחינת הדת.
לגבי עניין הכופר אז למה אלוהים העניש אותנו לפני הגירוש? ולמה גם עכשיו?
כל אדם שמן הסתם שעושה פחות מהמצופה 'סוטה' מהדרך נכון ?
זה כולל כל אחד מאיתנו. אז אמורים לקבל את המינימום שהם עושים או לעזור להם לשאוף ליותר?
בדיוק.. עם ישראל נענש בגלל שנמנע לקיים את המצוות. את עונה כרגע את מה שאנחנו אומרים לך . שאם מה שאת אומרת היה נכון והכל מתקבל אצל אלוהים אז למה נענשו מהתחלה? זה הקטע.

ומי אמר שמצבים כמו שתיארת עכשיו בהכרח הם המצבים הטובים הנכונים? נכנסת עכשיו להשערה. תנאים לחתונה יש תנאים מוכתבים מראש מה הם וזה כולל כמה זה מטיב למשפחה ולילדה\בחורה ולילדים שיהיו.
את הסקת עכשיו שמה שתיארת זה הסיטואציה שתקרה.
שואל השאלה:
המהירהוהעצבנית, אני חושב שלא קראת את דברי רבנו יונה (ב"שערי תשובה, חלק א, סימן ו) בעיון. הדגש העיקרי הוא האם אדם מקבל על עצמו לשמוא את כל המצוות או לא, לא מדובר על אחד שנכשל לפעמים. אם האדם מקבל על עצמו לשמור את כל המצוות בלי יוצא מן הכלל וקורה שהוא נכשל (כי אדם זה אדם ויש לו יצר הרע) הוא לא בכלל ארור, כי הוא לא וויתר בכלל על המצוה הזאת, אלא שקרה שהוא נכשל בה ועל זה נאמר "כִּי אָדָם אֵין צַדִּיק בָּאָרֶץ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה טּוֹב וְלֹא יֶחֱטָא" (קהלת ז, פסוק כ). אבל ברגע שמישהו מחליט מראש ששמצוה מסוימת היא "לא בשבילו", חס ושלום, - הוא בהחלט בכלל "ארור". לגבי יום הכיפרים: אם היית בפיקוח נפש - לא מדובר כאן בכישלון אפילו, אלא עשית מצוה שהצלת את עצמך, אם לא - אז קורה שנכשלים... העיקר שיש לך את הרצון ואת השאיפה לקיים את כל המצוות, כי מי שמראש אומר "לא", - למעשה הוא אומר לקב"ה "אתה לא האדון שלי, אלא אני אדון לעצמי"...
שואל השאלה:
המהירהוהעצבנית, על פי התורה (כי את מעל גיל 12 וחצי ויום אחד) את ממש לא חייבת להתחתן עם כל אחד שמציעים לך, יש לך בהחלט זכות בחירה בעניין זה, גם בניגוד לרצון של ההורים שלך. אף אחד לא אמור להחליט לך עם מי להתחתן, אלא שהתורה מסרה לאביה את בתו עד גיל הנערות (12 וחצי) שעד גיל הזה הוא יכלו לחתן אותה עם מי שהוא רוצה על כרחה. היום גם ככה לא עושים דבר כזה, אז מה בעיה?
שואל השאלה:
המהירהוהעצבנית, זה נכון שהאמונה זה עיקר, בל צריך להראות לקב"ה את האמונה בזאת בפועל שהיא תהיה במעשים ולא רק בדיבורים... לגבי שמירת שבת: יש לנו הרגלים רעים, אבל אנחנו נמצאים בעולם הזה על מנת לתקן אותם, אסור לזרום עם זה...
שואל השאלה:
המהירהוהעצבנית, חדשות אני לא רואה, ברוך ה'. בכל אופן, זה לא משנה מה את רואה שם (למרות שזה חמור מאוד לראות טלוויזיה ואפילו להחזיק אותה בתוך הבית), אם את רואה שחרדים כאלו או אחרים עושים משהו - לא הבכרח שזה מה שדורשת ההלכה. קודם כל את חייבת להיות נאמנה להלכה, כי זה מה שבורא עולם חייב אותך, וזה לא בהרכח קשור למה שאת רואה. בטח ובטח שזה שבגלל זה לא תשמרי את כל המצוות בגלל ההנהגות כאלה או אחרות של חרדים מסוימים...
בתורה כתוב שמירת שבת - שמירת שבת זה הימנעות יצירה. חשמל זה יצירה את יוצרת מעגלים חשמליים זה חלק מהידיעה של ההלכה שידוע עלפי שנים כולל למשל איסור יצירת אש - העם זה בגלל שזה יכול להפוך לעבודה?
זה בגלל שזה יצירה של אש. וזה ידוע.

ואז את אומרת שזה בגלל שאת לא מסוגלת או כי זה הרבה יותר נוח? הסיבה שנענשנו היא בגלל זה את חושבת שאלוהים צריך להתאים את עצמו אליך במקום הפוך.
שואל השאלה:
^עצוב שחיללת את השבת (ועוד בשאלה שלי) תוך כדי דיון עליו. בכל אופן, לגבי שמירת שבת בתורה כתוב "מלאכה", לא עבודה. "מלאכה" - אותיות - "מלך", "עבודה" - אותיות "עבד". "מלאכה" היא אסורה גם אם אין טורח בעשייתה, עבודה שאינה מלאכה מותר מדין תורה. איך יודעים מה נקרא "מלאכה"? יש את התורה שבעל פה (נכתב במסכת שבת, פרק ז).
שואל השאלה:
1. למה שאני אכבד שאת עוברת על רצון ה' יתברך? מי שמכבד את זה - סימן שמבחינתו אין חיוב לציית להורואותיו, חס ושלום.
2. התורה היא כוללת כללים, ובשבת יש לנו 39 אבות מלאכה וכל אב יש לו 39 תולדות. חכמי הדור הם אלה שקובעים על פי הכללים שנמסרו לנו (ובפרט בתורה שבעל פה) מה דין של פעולה כזאת או אחרת בשבת בשבת על פי בכללי שנסמרו.
3. איסורים רבים ובפרט "וְלֹא-תָבִיא תוֹעֵבָה אֶל-בֵּיתֶךָ" (דברים ז, כו). פשוט כנסי לגוגל, חפשי "טלוויזיה תועבה ביתך" ותראי המון תוצאות. זה דברים שכתובים בספרים של הפוסקים, לכן מי שעובר על זה עובר גם על " לֹא תָסוּר מִן הַדָּבָר אֲשֶׁריַגִּידוּ לְךָ יָמִין וּשְׂמֹאל" (דברים יז, פסוק יא) ושאר הלאווין והעשיין הכתובים שם באותה פרשה.
ברגע שאת אומרת שאלוהים צריך לקבל את מה שאת עושה זה אומר שאת אומרת שאלוהים צריך להתאים את עצמו והחוקים שהוא נתן "אליך" במקום שאת תתאימי את עצמך אליו.

בנוסף המלאכה שאלוהים עשה מיום ראשון עד שישי היה מלאכת 'יצירה'. לכן את נחה מעבודה שבעבודה קיימת יצירה באופן כללי וגם נמנעת מיצירה כי זה היה המלאכה והעבודה של אלוהים ולכן כמוהו אנחנו נמנעים וכשאת בטלפון קודם כל את בוודאות רחוקה מהמטרה של השבת שבין השאר זה להיות עם המשפחה ולהתרכז באנשים הקרובים אליך.. וב' - בפלאפון את יוצרת. כחלק מהפעולה של חשמל זה יצירה שנובעת ממנה.
שואל השאלה:
4. משפט כפרני...
שואל השאלה:
זה בדיוק כפירה פה: הקב"ה חייב אותנו לשמור את חוקיו ולאף אחד אין סכמות לשחרר אותנו מחוקיו... ברור שהתורה היא מחייבת...
אני מדבר איתך מבחינת המציאות שאת אומרת שאלוהים מקבל מה שכל אחד עושה ואך שהוא רוצה. זה כל השיחה.
את אומרת שהוא בטוח מקבל את זה שיש אנשים שעושים קצת ממה שהוא מבקש והוא מקבל כל דבר שאז בשביל מה הוא נתן חוקים מהתחלה ? בשביל שאנחנו נעקוב אחריהם נכון? אז מה המשמעות של זה אם אנחנו עושים מה שבא לנו ומצפים שהוא יקבל את זה?

המטרה של השבת זה גם כניעה לטבע. זה אומר הימנעות בשבת מיצירה ומלאכה בנוסף גם לזמן איכות עם המשפחה.
4. יפה בגלל שהוא מתאים למחשבה שאת רוצה לחשוב אותה. בפועל ובמציאות זה אומר ש"כל אחד יעשה מה שבא לו" ויש דווקא בתנ"ך תיאור בספר שופטים על מה קרה בתקופה כזאת. והיא הייתה רחוקה מלהיות יפה .


על פי הדת בהחלט אפשר לכפות. למה יש עונש מוות על אדם שמפר את השבת?
שואל השאלה:
^^ מה זה לא? יש כזה דין (כופין אותו שיאמר "רוצה אני"). למה למישהו תהיה זכות להגיד שהוא לא שומר את כל המצוות בגלל שהוא מגדיר את עצמו כ"חילוני", "מסורתי", "דתי"? וכי זה תלוי בהגדה עצמית? החיוב על שמירת כל המצוות בא מהעובדה שאנחנו יהודים שקיבלנו את התורה כעם, ולכן היא מחייבת את כל יהודי. נראה לך שבבית דין של מעלה הקב"ה יקבל את התשובה של מי שיטען שהוא היה "חילוני", "מסורתי", ועוד כל מיני הגדרות, ולכן הוא לא שמר את כל המצוות?
את מדברת על מה כרגע אנשים עושים - שזה שונה מהאם אנחנו אמורים ללכת ולעקוב אחרי החוקים.
שואל השאלה:
^"זכות" להמרות את פיו של הקב"ה?! לאן הגענו?!
בבית דין של מעלה בהחלט יעריכו את אלה שניסו לגרום לאנשים לקיים את חוקי הדת...
שואל השאלה:
לא אמרתי את זה, כי זה חילול השם. בכל אופן, צריך למחות בעבורי עבירה, אבל לא בצורה כזאת, בטח שלא בימינו.
שואל השאלה:
^^^^ אם את אומרת שיש לך את הזכות שלא לשמור את כל המצוות - אז כן אמרת שיש לך את הזכות להמרות את פיו של הקב"ה. כי הקב"ה הוא זה שחייב אותנו לשמור את המצוות אשר נתן לנו.
העניין שאם יש כאלה שמאוד שומרים ועדיין נופלים בדברים מסוימים זה מצדיק את אלה ששומרים קצת ואז נמנעים מדברים כמו יריקות ופשוט שוכבים מחוץ לנישואין או מתרחקים משמירת שבת כמו שהיא אמורה להישמר (שהעונש עליה הוא מוות לעומת יריקה שזה יהיה מקסימום נזיפה ואזהרה) ?
ואת אומרת "הכי חשוב שאופי האדם הוא טוב" מה זה האופי הזה שהוא טוב? ונכון שהמצוות נועדו על מנת לעזור בזה ? אז אם אדם נמנע מלקיים אותם זה מרחיק אותו מזה נכון ככה שמה טוב בזה?
שואל השאלה:
^^יש עונש בבית דין של מעלה גדול מאוד על ממאיס (בשפה שלנו "מגעיל") את חבירו (עיין בחגיגה ה ע"א) ובפרט על חילול ה', שזה יותר חמור מן הכל.
יש עניין בתנ"ך שאומר "אל תניח מכשול בפני עיוור"
אם אנחנו מחטיאים אחד את השני או מעודדים את זה אז זה חטא מהבחינה שהאנחנו משפיעים על אדם לכיוון ששונה ממה שצריך ויש לזה השלכות. זה בין הסיבות דרך אגב למה גורשנו בכלל מישראל לפני 2000 שנה.
העניין שאם המצוות הם מאלוהים אז כל המצוות זה מה שיעשו בן אדם טוב.
כמובן שיהודי מצופה ממנו לשמור את כל המצוות ואז יש הבדל בין מה הציפייה מאדם יהודי ובין מה הציפיה מאדם אחר.
העניין זה מה זה לעזור לעולם? מה זה להיות טוב ולעזור לאנשים להתנדב ולתרום? אם למשל זה על חשבונך והחיים האישיים שלך? אם כן אז זה שונה ממה שהתורה אומרת ב"ואהבת לרעך - כמוך" שאומר שיש גבול שצריך לדעת לשים על מנת שבאמת יהיה אפשר לעשות טוב לאחרים כי לפעמים לעשות טוב זה להעמיד אדם במקום נכון?


את יודעת הרי שחילוני ומסורתיים ברובים כן עושים סקס לפני נישואין נכון? זה הכי מבוסס שיש כי זה חלק מהאורך החיים החילוני (שאני בא ממנו דרך אגב, חילוני מאוד).

אני אמרתי שלירוק על אנשים זה בסדר? איפה אמרתי? בגלל שאמרתי שלעשות מה שרוצים בעולם החילוני זה רחוק מלהיות בסדר ? הרי גם אמרתי שלירוק זה יכול להיות רחוק ממה שמצופה לעשות ובו זמנית גם הדברים שעושים בעולם החילוני הם רחוקים מזה נכון ?
הקשר לדיון זה שביקשת הסבר. כבר הגבתי פה אז הסברתי את הכוונה של תוצאה.
ואם אנחנו מעודדים אחד את השני לעשות דברים שמחטיאים דברים שרחוקים ממה שאנחנו אמורים אז זה כן מחטיאים אחד את השני.
אם למשל את מעודדת חברה לעשות דברים עם חבר שלה למשל - אתה מחטיאה אותה. כי זה צריך להיות בהקשר הנכון גם אם זה נראה לך כל כך תמים כי זה הסיגנון חיים שלך כרגע.
גם אם אנחנו עושים דברים שאנחנו חושבים שאנחנו עושים טוב ומנוגדים למה שאנחנו אמורים לעשות אז החיים יגיבו לעובדה שעשינו בסופו של דבר משהו אחר ממה שהיינו צריכים לעשות זה אומר שאפילו שהיה לך כוונה טובה מה זה ישנה בסוף אם החיים נמדדים על סמך המעשים שלנו?
א. כולם יכולים. אם יהיה להם את המוטיבציה מספיק הם יכולים.
אחרת למה קיבלנו את הדברים האלו? אם אנחנו מתקשים או מתרחקים זה עניין שאנחנו צריכים לבחון עם עצמנו ללמה זה קרה. המצוות עצמן הן כל מה שצריך. אנחנו צריכים לבדוק את עצמנו ולחשוב למה אנחנו בסיטואציה הזאת שאנחנו נמצאים בה ולשנות. זה המטרה של "תיקון".
ואפשר עדיין לכבד אותך ועדיין להגיד לך מה שצריך להגיד . כמו שאנחנו עושים עכשיו.
ואהבת לרעך כמוך בוודאי שזה מהתנ"ך. ספר שמות. מאיזה עוד מקום זה יכול להיות ?

ב. את יודעת שאצל דתיים וחרדים זה נשמר בכמות גדולה יותר. להם זה יותר חשוב.
נכון שיש כמות קטנה של חילונים ומסורתיים ששומרים העניין שזה כמות קטנה לעומת המגזר הדתי והחרדי שאצלו זה ערך כחלק מהגידול שלהם.

ג. שניהם זה משהו שצריך להימנע ממנו.
ההבדל זה החומרה של העונש שיהיה בגלל שיהיה הבדל במעשים.
אז צריך להתרחק מלעשות את שניהם (לירוק על אנשים ולהתרחק משמירה של שבת) העניין שיריקה של אנשים יהיה לה עונש יותר קטן מאשר התרחקות משמירת שבת. אם אדם ירק המון פעמים ויתעלם מהעונשים אז ברור שהעונש שלו יהיה חמור יותר ויותר עם הזמן העניין שיש מידות. כמו לכל דבר.

ד. אוקיי אז אצלך זה שונה ואת שומרת על עצמך. העניין שהוא אם את מעודדת חברה לעשות כל מעשה שרחוק ממה שצריך לעשות זה להחטיא את האדם.
אפילו אם זה היה בכוונה טובה ורצית לעזור עדיין - כשבסוף נעשה משהו שצריך היה להיעשות אחרת זה החטאה של אדם .

ה.העניין הוא מה זה מעשה טוב? זה כל הפואנטה. אם זה רק הגדרה כללית אפשרית לקרוא לכל דבר מעשה טוב.
א. אני מכבד אותך אז אני אומר לך את האמת
אם היה לי בעיה של כבוד כלפי עצמי וגם כלפיך היית אומר לך מה שאת רק רוצה לשמוע .

ב. יש הבדל בין "להכליל" ובין להגיד שפשוט אצל דתיים זה נשמר יותר טוב כי זה באמת נשמר יותר טוב בגלל מודעות טובה יותר.

ד. אם את מעודדת אותה למשהו שבסוף רחוק ממה שהיא הייתה צריכה לעשות על פי אלוהים זה עדיין נקרא לעודד אותה. כי בסופו של דבר המעשה נעשה.

ה. העניין שבגלל למשל עיקרון צדקה ומעשר אז חרדים ודתיים תורמים יותר. בגלל שהמודעות לזה יותר גדולה כמו למשל לגבי עניין של קיום יחסי מין - בגלל שזה חלק מהמודעות החברתית זה קורה יותר מאשר בתרבות החילונית.

ואת מדברת על לתת אוכל לעניים ולתרום - העניין שלתרום לכל דבר יהיה דבר טוב? מה אם תתרמי סתם לדוגמא (הנושא פשוט כרגע עולה באתר) לאנשים שמגיעים באפריקה שהם כרגע בדרום תל אביב - האם עשית מעשה טוב?
יהיה אנשים שיגידו שכן כי תרמת לאנשים נכון?
העניין שמבחינת הדת למשל אם את תורמת היית אמורה לתרום קודם לעם שלך שצריך אותך , כמו שתתני קודם למשפחה שלך ולאנשים שקרובים אליך מאשר למשפחה זרה או אנשים אחרים בסביבה שלך אז האם עדיין אותה תרומה היא מעשה טוב ?
על פי התנ"ך פגעת בעם שלך וביציבות של המקום בו את נמצאת שבמקום לעזור למקום שבו את נמצאת את הולכת ועוזרת לאנשים זרים אז את מבינה שההגדרה היא שונה?
שואל השאלה:
המהירהוהעצבנית, א. אבל אי אפשר להגיד על מישהו שמחלל שבת (או עושה עבירה אחרת) שהוא בסדר מה שהוא עושה. אסור לטהר את השרץ.
ד. אז את אומרת שהתורה היא לא מושלמת, חס ושלום? שאת יודעת יותר טוב מהתורה נה זה מעשה טוב? התורה היא בהחלט מצוה עלינו לעשות מעשים טובים, אבל היא גם מדריכה כיצד ועם מי. למשל, לתת כסף או אוכל לכופר - זה לא מצוה, זה עבירה. למה כתבתי לך את זה? שתדעי שבלי תורה אי אפשר לעשות מעשים טובים אמיתיים, צריך את התורה בשביך שהיא תדריך.
שואל השאלה:
^כי את אמרת שהתורה לא קשורה לעמשים טובים, אבל היא זאת שמצוה אותנו על מעשים טובים.
את שואלת על חילוני שנותן להמלס כסף לאוכל אם זה נחשב לו למצוה? קודם כל השאלה למי הוא נותן. אם הוא נותם את זה כסף לאדם מכעיס את ה' או אפילו יותר גרוע 0 כופר בה', רחמנא ליצלן - אין לו בזה מצוה, אלא עבירה, כי אסור להחזיק יד עוברי עבירה. דבר שני, בשביל לזכות למצוה - צריך להאמין שיש מצוה. אי אפשר לקיים מצוה אם לא מאמינים שיש מצוה.