11 תשובות
שקוף ששאלת את זה (גם) בגללי.
אני כן.
אל תדון את האדם עד שתגיע למקומו, משתמע שאתה צריך להגיע למקומו, לכן איתא שזהו תפקידם של הצדיקים לבד, שמקיימים אהבת ישראל בכל מאודם ומורידים עצמם לכל יהודי שהוא, לכן רק הם יכולים לדון ולהוכיח, כי התוכחה שלהם מתקנת את האדם ודנה אותו לכף זכות. אם צדיק מוכיח אותי ברור שאקבל מיד. אם אדם רגיל, כיוון שאין עוד מלבדו והוא שלח לי את האדם הזה, אשמע את דבריו ואשקול בדעתי אם אני מקבל או לא, ובספק אשאל את רבי הצדיק
תלוי מי המוכיח, תלוי במה.
סביר להניח שלך לא אקשיב
אנונימי
אני חייב.
כשהחלטתי בשלב מסוים בחיים שאני רוצה לעשות את מה שנכון לעשות והתחלתי מסע אחרי לגלות אמת היית חייב לקבל את זה על עצמי מה שתיהיה האמת .
העניין שזה דבר בעייתי מהבחינה שאדם צריך קודם להחליט שהוא מתמסר להליכה אחרי אמת בשביל לעשות את זה . אם אדם מתרכז רק בזה שהחיים אולי נוחים כרגע הוא תמיד ישלול את האמת כי במוח שלו הוא מתרכז בעיקר כרגע בלחיות .
lavi - אני מסכים לגבי עיקרון ההבנה של אדם העניין שעם ההבנה וה"חסד" יש גם צד של משפט וביקורת.
זה הכל תלוי בסיטואציה ומה אדם עשה ולדעת לשלב בן הדברים זה דבר מאתגר אני יודע העניין שיותר מדי חסד עושה בעיות.. אותו דבר לגבי יותר מדי ביקורת.
שואל השאלה:
"תוכחה היא אחת מרמ''ח מצות עשה, דכתיב (ויקרא יט יז) הוכח תוכיח את עמיתך ולא תשא עליו חטא. וזאת המצוה מטלת על כל ישראל, לא כמו שסוברים רבים מעמי הארץ שלא נתנה מצוה זו אלא למי שהוא חכם העיר, לא כן הדבר, אלא כל בר ישראל חיב להוכיח את חברו בראותו שעובר עברה או שנמנע מלקים מצוה. ויותר יגדל החיוב על שאר עמא, שדבריהם עושים פרות יותר מדברי החכם, שאם יוכיחנו החכם, יאמרו, הוא חכם, הוא חסיד ומי יוכל לעשות כמעשהו, אם היינו כלנו כמותו, היה בא המשיח, כאלו ביאת המשיח הוא דבר בלתי אפשר על ידינו. ועוד, שהחכם אינו מצוי תדיר אצל עמי הארץ ואינו רואה במעשיהם, לא כן חברו הרגיל אצלו, וכאשר יוכיחם ויאמר להם, אל נא אחי תרעו, וגם לי לבב כמוכם לעשות כמעשיכם, אך חוששני לי מחטאת, כי האלהי''ם יביא במשפט על כל, ולמה לא נחוס על כבוד קוננו ונהיה מאותם שנאמר עליהם (משלי יז כה) כעס לאביו בן כסיל, וממר ליולדתו, ולמה לא נחוס על נפשנו ונהיה מאבדים עצמנו לדעת, כזאת וכזאת ידבר איש אל רעהו ודבריו עושים פרות" (פלא יועץ, ערך "תוכחה").
לי ספציפית לפעמים קשה מאוד לקבל ביקורת של אנשים על חטאים שאני עושה זה לא פשוט בכלל כי לא הרבה אנשים יודעים להגיד בצורה שהשני ירצה לשמוע את החטא. וככה זה גם הרבה אנשים כי כאשר גוערים באדם את כל החטאים שלו אז איך הוא יחזור בתשובה???הוא מבין מכאן שהוא אבוד ושאין לו סיכוי לעשות תיקון ושכל החטאים שמציינים בפניו הם גדולים עליו ואיך הוא יפסיק בבת אחת עם כולם.
אז נכון זאת מצווה והכל אבל אם לא עושים אותה כמו שצריך אז עלולים להרחיק את האדם מהתשובה ולא להפך כי צריך לעשות את זה בצורה חכמה לדוגמה להגיד לאותו אדם את הדברים הטובים שהוא עושה ולשבח אותו על כך ואחר כך להתחיל עם חטא אחד שהאדם חוטא להדגיש בפניו את החטא ולאחר מכן להגיד "אבל מלבד זה אתה.....ולשבח אותו על מצוותיו" וככה בהדרגתיות כל פעם להוסיף חטא בהדרגה כדי שלא ירגיש שזה גדול עליו וכדי שיחזור בהדרגה לבוא ולא חלילה יתרחק ולא ירצה לשמוע כמו שלצערי קורה עם אנשים רבים שכלל לא יודעים לתת ביקורת ולצערי מרחיקים את העם מהתשובה.
ובחזרה לתשובה לשאלה ששאלת אז רוב האנשים שמוכיחים אותי עושים זאת בצורה של נזיפה ולכן אני לא מקבלת את מה שהם אומרים עליי ולפעמים נפגעת אבל יש אנשים שמוכיחים איפה חטאתי בצורה נכונה ואותם אני יותר מקבלת ויותר מנסה לשנות את התנהגותי.
שואל השאלה:
^למרות שהתוכחה צריך לקבל בכל מקרה (גם אם המוכיח מוכיח בתורה לא נכונה) בכל אופן אני ממש מבין אותך, זה לא קל. אני בכלל לא שופט אותך, כי זה דורש עבודה. אני ממש לא מצדיק את אלה שמכויחים בצורה לא טובה והגמרא (בערכין טז ע"ב) מזהירה שהמוכיח לא אמור להלבין פניו של החוטא ואל זה אמרה התורה "ולא תשא עליו חטא" (ויקרא יט, יז), אבל אם החוטא מבין שהוא לא בסדר - הוא אמור לקבל ולחזור בתשובה. הרמב"ם אמר "קבל את האמת ממי שאמרה"...

נ.ב. אני בהחלט מסכים עם אופן התוכחה אשר כתבת, כי ככה ראיתי בספרים. לפחות, אני שמח שאת כן מקבלת שמוכיחים אותך בצורה טובה...
אם יש אמת בזה לרוב אני מהרהרת ואם מוצאת לנכון מנסה לתקן
ST.