לא יודע עם אני ראוי לחיות...

ברור שזה לא ראוי לטיפת הצדקה. אבל אתה עשית תהליך. ואם אתה באמת השתנת. כנראה שיש בך עוד טיפה קטנה שגורמת לך להיות עוד טיפה ראוי לחיות. אני לא מצדיקה שום דבר מהמעשים האלה. תמשיך לעבוד על עצמך.

היי מה שאלת? אשמח אם תשלח בפרטיי

הוא אמר שהוא אנס בנות בגילאים 18-20 וכעת הוא בן 23 שעבר שינוי עצום אבל לא חושב שמגיע לו לחיות.

שואל השאלה:
הנה השאלה

אה לא ראיתי סורי..

לדעתי זה לא בסדר והטראומה שעשית לבנות תשאר תמיד,
גם מישהי שהיא החיים שלי עברה את זה ואני תמיד שם בשבילה.
אין סיבה שתפגע בעצמך כי זה לא יעביר להן את הכאב.

לדעתי גם לאנסים מגיע לחיות אם הם עברו שיקום ומבינים את הטעות שלהם.
אני קצת מאוכזבת מהתגובות פה, הוא אמר שהוא עבר שיקום, תתחשבו בזה קצת.

תראה, זאת לא היתה בהכרח אשמתך. אני לא יודעת את הסיפור המלא ולא יכולה לשפוט.
אבל בחיים אל תוותר על עצמך בגלל טעויות מהעבר. אתה למדת לקח, אתה לא תחזור על זה שוב, וזה מה שמשנה.
אנשים יכולים להשתנות. ולכולם מגיעה הזדמנות שנייה.
אל תוותר על עצמך.
מה שכן, אני מסכימה עם מה שאמרו לפני שאם תנסה לצאת עם מישהי אתה צריך לחלוק איתה את המידע הזה. אם לא תספר לה מראש, היא תרגיש נבגדת כנראה. לפחות רובן.
תזהיר מראש שתקשיב עד הסוף, תספר בעדינות, תסביר שעברת שיקום ושאתה אדם שונה עכשיו.
לא כולן יקבלו את זה, אבל זה עדיף מלהסתיר את זה.

אל תוותר על עצמך. אתה אדם אחר עכשיו, תזכור את זה.

היי אנונימי יקר,

אתה מספר שעשית דרך משמעותית של תיקון וקבלת אחריות על מעשים פוגעניים מאוד שעשית, ששינית את דרכך ושאתה במקום אחר היום. אך לצד זאת, אתה מרגיש שהעבר רודף אותך, מענה אותך, עד כדי כך שיש רגעים בהם נדמה לך שלא מגיע לך לחיות בשל מה שעשית, ואז אתה חושב על לשים סוף לחייך...

אך לצד הרצון למות, נדמה שיש בך עוד רצון לחיות, רצון שהביא אותך לשתף פה, בצעד שוודאי היה מפחיד ולא קל, צעד שאני משערת הצריך לגייס הרבה כוחות ואומץ.... ואלו וודאי סייעו לך בעבר בתהליך השיקום, ובהם תוכל להמשיך ולהיעזר...
ואולי שיתפת גם מתוך תקווה למצוא תמיכה, למצוא יכולת סליחה בזולת, שנדמה שאתה זקוק לה בשביל חוויה של שקט פנימי...
ואולי עצם החרטה, הדרך הארוכה של השיקום ועצם החיפוש אחר מחילה הם כשלעצמם סיבות לחיות, עוגנים להיאחז בהם...
וזו נשמעת לי דרך והתמודדות שלא כדאי להיות בהן לבד. אני לא יודעת אם יש לך ליווי לאחר השיקום... אם לא, אולי כדאי לך לפנות לרשות לשיקום האסיר ולבקש סיוע שיוכל להקל ולתמוך בך. מצרפת להלן את הקישור לאתר שלהם: http://www.pra.co.il/.
במקביל, אני רוצה להזמין אותך למקום בטוח, בו ניתן לפרוק ולשתף במה שעובר עלייך. אני מתנדבת באתר שנקרא סה"ר (סיוע והקשבה ברשת). יש לנו צ'אט אישי ואנונימי לחלוטין, דרכו אפשר להתכתב עם אחד מאיתנו המתנדבים. נשמח ממש לשמוע ממך, לתמוך ולנסות לעזור בכל דרך שנוכל. אם תרצה, שעות הפעילות שלנו הן כל ערב (חוץ משישי) בין תשע לחצות, באתר: https://sahar.org.il.

שלך,
מתנדבת סה"ר

לא. אל תעשה עם זה כלום. אתה היית צריך שינוי.
אם היית לך בעיה נפשית זה לא בעיה שלך....יש כאלה ...

אז זה הייתי אתה..?!
אתה בסמטה חשוכה באמצע יפו
מטורלל פשוט מטורלל

תסגיר את עצמך.