11 תשובות
אני לא, המשפחה שלי כן אבל אין לי ברירה.
שואל השאלה:
מתחפשת?
מתחפשת?
אנונימי
פה ושם אולי אני אתאיסט אבל אני מכבד את אחרים.
מה רע בלהתחפש? זה צחוקים
זה יפה אז כן
כן
זה חוויה נחמדה גם אם אני לא מאמינה באלוהים
זה חוויה נחמדה גם אם אני לא מאמינה באלוהים
דווקא על פורים וחנוכה את שואלת? אמנם גם בסיפורי החגים האלו יש המון אי דיוקים, אבל אלו חגים שאינם מבוססים על הדת בעיקרם, להבדיל משלושת הרגלים למשל, ובעיקר יום כיפור. החגים בכלל ובעיקר החגים שציינת הם חלק ממסורת של העם, ואין צורך להאמין באלוהים בשביל לחגוג אותם. בכל חברה ובכל דת יש חגים שונים, וזה נוצר מכל מיני צרכים של החברה, חופש, אחדות, זמן משפחתי ועוד. אז אני יכול לחגוג את החגים מבלי לתת משקל למרכיב הדתי שלהם, אבל כן לתת משקל למרכיב החברתי-קהילתי-משפחתי שבהם. למשל, בפורים המשפחה שלי נוהגת לקיים מסיבת תחפושות, כולם מתחפשים, וילדי המשפחה נהנים מאוד, כמו גם המבוגרים. אחלה של חג, למה שלא אחגוג אותו? וזה כמובן לא מתייחס רק לחוויות הכיפיות של החגים. ניקח את יום כיפור כדוגמה קיצונית - המרכיב הדתי חזק מאוד ביום הזה, וכולל יותר משבתון רגיל, עקב הדרישה האלוהית לענות את הנפש (חבל שלא השכילו להבין שצום מענה את הגוף ולא את הנפש). אבל המטרה הקהילתית היא חשבון הנפש. לקחת יום בשנה שבו אני מנקה את עצמי מהכל, ומתרכז רק במה שאני עשיתי לא בסדר במהלך השנה האחרונה, במטרה לשנות הרגלים רעים ולטפח כאלו טובים. כיצד אני יכול להיות אדם טוב יותר בשנה הקרובה? אני לא אצום בשביל זה, ולא אלך לבית כנסת ביום הכי מסריח שם בשנה (לא לצחצח שיניים זה כבר בהחלט עינוי הנפש, של אחרים), ולמען האמת בכלל לא אהיה במקומות הומי אדם, חשבון הנפש הוא אישי ופרטי, ומבחינתי לפחות אין תנאים טובים יותר מלשבת בטבע העצום והמדהים, להתבונן בו גם כתמונה כללית, וגם להתרכז בפרטים הקטנים, לשמוע את המים, לראות את השקיעה, להרגיש את העולם. והמח רץ...
כן, המשפחה שלי יותר חילונית מאתאיסטית אז היא עדיין חוגגת חגים
כן אבל כשאהיה גדולה אני לא אחגוג כלום חוץ מאולי לאכול פה ושם מאכלים של החג (כי אוכל איז לייף).
כן בגלל המשפחה ולא מתחפשת בדרך כלל
כן אני ממש משתדל לחגוג את כל החגים כי אני מכבד את כל שאר האנשים שנמצאים כאן בארץ...
באותו הנושא: