מה הדבר שהכי קשה לכם להתמודד איתו כרגע בחיים שלכם?

בית ספר

לב שבור שגורם לנאחס

מחלה
בצפר

גבר כלשהו שאני רוצה להתנקם אבל אני מפחדת - וזה לא נותן לי מנוח

חוסר ההחלטיות שלי

חוסר חברים...

לשבת בבית

הפרעות אכילה, זה נוראי c:

הדיכאון שלי, המוות של סבא וסבתא שלי, ההרגשה הנוראית שאחותי הקטנה גדלה בבית עם אווירה כל כך מתוחה..

פטירה של סבא ממש ממש קרוב

בית ספר

חברות.
המחשבה שאולי שאני מזניחה אותן/ם, המחשבה שאני מאכזבת אותן/ם. אני טיפוס מופנם מה לעשות...
אני בתיכון חדש ואני מנסה למצוא את המקום שלי, זה קשה. זה כולל להימנע משתיקות מביכות שלא יחשבו שאני משעממת.

המגדר הדפוק שלי

אני לגמרי כמוך

עצמי

אני עליתי לתיכון והחבר הכי טוב שלי כולם מתים והבנות אוהבות אותו ולא חשוב מה אני עושה אף אחד ואף אחת לא מתיחסים אלי

אבא שלי, חרדה, בית ספר

בדידות

לצאת מהארון

פרידה שעברתי לא מזמן
בדידות
שסבא שלי עומד למות בקרוב..
ההרגשה שכולם נגדי ושאף אחד לא מבין אותי.

כרגע שכל החברים שלי במסע לפולין ואני תקועה בארץ ומרגישה כל כך לבד ומבינה שעוד רגע הסוף וכבר לא יהיה לי אותם
אה וכן שהייתי צריכה לבוא אבל כמו סתומה לבסוף לא באתי הם צוברים חויות בלעדי
גם היום יש לי יום הולדת..

בית ספר ומשפחה.

בדידות
משקל
חוסר ביטחון

הגוף שלי.
הוא פשוט לא משתנה לא משנה שהורדתי 32 קילוגרמים ועושה כפיפות בטן ובטן סטטית.
עדיין יש לי בטן שמנה וחזה שמן ונפול שגם אני 1.82-1.83 ומשקל 77-78.
אני שונא תגוף שלי.

עבר חצי שנה מאז שהוצאה לפועל לקחו לנו את הבית ועדיין אין לנו בית.. כי אין למשפחה שלי כסף לשלם לשכירות אז אני ישנה כבר חצי שנה אצל חברות שלי ומשפחה עד שבית המשפט יחליט שמגיע לנו לקבל כסף לשכירות
ובנתיים כל הדברים שלי בארגזים ואין לי גישה אליהם והגעגועים לבית שלי לא חולפים בין אם זה בחלומות ובין אם בזכרונות
התקופה הכי קשה שהייתה לי עד עכשיו ואני מקווה שהיא כבר תסתיים...

כול דבר בערך בחיים שלי קשים לי..הכי קשהכרגע זה לבנות עם ידיד שלי שוב את האמונה בנו

דוד שלי נפטר
חמש יחידות מתמטיקה
עיפות

הפרעת אכילה (בולימיה, אנורקסיה)
שינאה עצמית
דיכאון לפעמים
לחץ בלימודים
מעבר דירה (ללא מעבר בית ספר)
לב שבור
והמון אנשים שאני נותנת בהם אמון והם הולכים כמו הזריקת גרביים שלי לכביסה.

18 החניכות שלי, אולי הן קשות
אבל זה אחד מהדברים הכי מספקים שיש.

חרדה חברתית
בדידות
עומס בלימודים

קרוב משפחה שנפטר

לבטוח באנשים.. סיפור ארוך ולא פשוט.

אנונימית עם הסיפור של הבית והארגזים- זה כואב לי לשמוע - די מזדהה, אבל אולי ינחם אותך לדעת שיש כאלו במצב יותר גרוע- אני למשל כל הבגדים והציוד שלי זרקו והרסו לי והכל חצי בארונות סגורים חצי על הריצפה הכל הרוס מזוהם מטונף .. וכמעט הכל היה חדש- והסיפור שלי שנתיים- לי אין שום דבר להחליף אין לי משפחה שתומכת בי אני ישנה על מקום מלוכלך ושנתיים לא יוצאת מהבית.. סיפור מורכב הלוואי ויכולתי לספר לך ולנחם אותך. גם אני מתגעגעת לדברים שלי ומה שיכול לנחם אותך- שאת מתישהו תוכלי לקחת אותם ולהשתמש בהם.. אני לא..