אוף חבר שלי כל היום מבואס וגם ככה אני בדיכאון

בגללי אין לו כוח לכלום הוא אומר שלא אכפת לו יותר מכלום, נמאס לו לרדוף אחרי כשאני לא טורחת לשלוח מינימום הודעה. ואני שמה לב שאני מוציאה לו את כל החשק לעבוד, לדבר עם אנשים ולצאת.
הוא לא יודע על הדיכאון הוא חושב שאין לי כוח אליו ושלא אכפת לי ממנו.
אבל באמת אין לי כוח לעצמי אז איך אני אביא כוח אליו?
אני אוהבת אותו כלכך והוא אותי כלכך שאנחנו לא מסוגלים להיפרד עם כמה שקשה כרגע... ואני מרגישה כאילו המערכת יחסים הזאת קשה לי כשאני בדיכאון.
קשה לי לתת מעצמי למישו אחר שאני לא נותת לעצמי, לאהוב מישו אחר כשאני לא אוהבת את עצמי, לדאוג למישו אחר כשאני פאקינג לא דואגת לעצמי ולא אכפת לי מכלום רק להשאר כל היום במיטה ולחכות שהיום יסתיים.
להיפרד ממנו? אני לא רוצה שהוא סתם יהיה בבאסה בגללי... לא הכל תלוי באהבה נכון?