אפשר ביקורת על קטע שכתבתי?
הלילה הבא עבר על טיילור בעצבנות וחוסר מנוחה. בכל פעם שעצם את עיניו, הוא פקח אותן במהירות כשהמילים של הארי חזרו לרוץ במחשבותיו כמו פרק מסדרת טלוויזיה שהקרינו שוב ושוב. בחלק מהפעמים, הוא ניסה להיזכר ולעכל שוב את שורת האירועים שהובילה אותו לכאן, והרגיש כמו רכבת שעוברת מכמה תחנות ללא מעצורים.
הוא לא ידע איפה הוא בדיוק נמצא ומה המצב שלו על האי, אבל לפי המידע שנתן לו הארי, התברר לו שגם הוא לא יודע הרבה על מיקום האי ואיך הגיע לכאן. לאף אחד אין תשובות, והוא הרגיש מבולבל יותר מתמיד.
מהרגע הראשון שהגיע, כנראה שהיה מפוצץ בכמויות של אינפורמציה שהוא לא באמת יכל לזהות מה קורה איתו, ומה הדבר הבא שהולך לקרות.
הוא תהה אם הארי מספר לו את כל האמת, ושאל את עצמו אם הוא באמת יכול לסמוך על בן אדם זר שרק הרגע הכיר, ועל הרושם האמין שהוא עושה. הוא לא תיאר לעצמו איך בזמן כל כך קצר, הוא נפתח לאדם זר כל כך מהר.
ולמרות שרק באותו יום נפגשו, הוא מצא את עצמו מבין שאין לו ברירה לסמוך על אף אחד שנמצא על האי, חוץ מהארי.
"זאת הסיבה שכולם מנסים להרוג אותך, טיילור"
המילים של הארי המשיכו להטריד אותו ולהפריע לשנתו.
רשרוש הוילון המוסט קטע את מחשבותיו, והוא הביט בהארי שישן בקצה השני של החדר במרחק קצר ממנו ושקע בשינה עמוקה. הוא הרכין את ראשו לרצפה, וכשהתיישב החזיק בידו את הכרית כשניסה לשחזר בראשו את כל מה שהארי אמר לו.
מבלי ששם לב, כל השאלות והתהיות געשו במחשבותיו והפכו לסלט אינפורמציה אחד גדול שאי אפשר לסדר. הוא ישב במשך זמן ארוך, ולקח לו זמן להבין אם כל זה חלום או מציאות. בעצם, הוא קיווה שכל זה רק סיוט חולף, ועוד רגע יצבוט את עצמו ויתעורר במיטה נוחה.
אבל במקום זה, חלפה כדקה ארוכה בה הוא שחזר בראשו את הרגעים הראשונים שבהם הכל התחיל. את הנערים שהקיפו אותו ורדפו אחריו, המספר שראה ואת כל החדרים שעברו בהם, וגם את האש שכמעט מחקה אותו בשניה. כשרק נכנס לשם, הוא היה בטוח שהוא עומד למות, אך לא ציפה שמישהו יבוא ויציל אותו ברגע האחרון.
חייב לציין - אם לא הבנתם על מה מסופר בקטע, לא נורא... מה שיותר חשוב לי זה לשאול איך הכתיבה עצמה ואם זה כתוב בצורה יפה. אשמח לחוות דעת :)
הוא לא ידע איפה הוא בדיוק נמצא ומה המצב שלו על האי, אבל לפי המידע שנתן לו הארי, התברר לו שגם הוא לא יודע הרבה על מיקום האי ואיך הגיע לכאן. לאף אחד אין תשובות, והוא הרגיש מבולבל יותר מתמיד.
מהרגע הראשון שהגיע, כנראה שהיה מפוצץ בכמויות של אינפורמציה שהוא לא באמת יכל לזהות מה קורה איתו, ומה הדבר הבא שהולך לקרות.
הוא תהה אם הארי מספר לו את כל האמת, ושאל את עצמו אם הוא באמת יכול לסמוך על בן אדם זר שרק הרגע הכיר, ועל הרושם האמין שהוא עושה. הוא לא תיאר לעצמו איך בזמן כל כך קצר, הוא נפתח לאדם זר כל כך מהר.
ולמרות שרק באותו יום נפגשו, הוא מצא את עצמו מבין שאין לו ברירה לסמוך על אף אחד שנמצא על האי, חוץ מהארי.
"זאת הסיבה שכולם מנסים להרוג אותך, טיילור"
המילים של הארי המשיכו להטריד אותו ולהפריע לשנתו.
רשרוש הוילון המוסט קטע את מחשבותיו, והוא הביט בהארי שישן בקצה השני של החדר במרחק קצר ממנו ושקע בשינה עמוקה. הוא הרכין את ראשו לרצפה, וכשהתיישב החזיק בידו את הכרית כשניסה לשחזר בראשו את כל מה שהארי אמר לו.
מבלי ששם לב, כל השאלות והתהיות געשו במחשבותיו והפכו לסלט אינפורמציה אחד גדול שאי אפשר לסדר. הוא ישב במשך זמן ארוך, ולקח לו זמן להבין אם כל זה חלום או מציאות. בעצם, הוא קיווה שכל זה רק סיוט חולף, ועוד רגע יצבוט את עצמו ויתעורר במיטה נוחה.
אבל במקום זה, חלפה כדקה ארוכה בה הוא שחזר בראשו את הרגעים הראשונים שבהם הכל התחיל. את הנערים שהקיפו אותו ורדפו אחריו, המספר שראה ואת כל החדרים שעברו בהם, וגם את האש שכמעט מחקה אותו בשניה. כשרק נכנס לשם, הוא היה בטוח שהוא עומד למות, אך לא ציפה שמישהו יבוא ויציל אותו ברגע האחרון.
חייב לציין - אם לא הבנתם על מה מסופר בקטע, לא נורא... מה שיותר חשוב לי זה לשאול איך הכתיבה עצמה ואם זה כתוב בצורה יפה. אשמח לחוות דעת :)
19 באוקטובר 2018, 16:16