בבקשה שיהיו דעות אני כל כך אשמח מזה, מה דעתכם על הקטע?

גאד דאמיט יש לי סוד, המון זמן שלא הסתרתי דבר, דיכאון יציאה בשאלה זיוף של מחלה וצביעות, כולם אצלי בשורה הראשונה למרות כל ההתפלאות.


ספר לי את סודך, סמוך עליי שאהיה שם לצידך ולא אספר אותו מאחורי גבך, כמו בכל פעם שעברה.


לא אכפת לי לספר, זה פשוט קצת חופר.


זה לא סתם סוד קטן, זה סיפור על ילד שאנן, זה סיפור קצר, על ילד מוזר, זה סיפור עליי, הקדמות? די.


17 אחוז עד לסיום, 17 אחוז עד שלא יישאר לי כלום, יצאתי מביתי, הלכתי לדרכי, והוא הגיע, אדם שחור ומהיר, שחור משחור אפל כנשמתי, רץ במהירות האור.


אני רודף אחרי ייצור לא חי, רץ עד בלי די, רץ אחרי דבר שמופיע במחשבתי וכן זה מוזר, רץ אחרי יצור לא קיים בלילה קר.


יצור מושך ביותר, נראה כמו מודל היופי ללא צבע, לא שחור ולבן, שחור בלבד, עורו עשוי מבד, והוא נע במהירות האור, כנראה יצא לי מתוך בור, בור מוחי מלא במחשבות.


אותו יצור הוא כמו הגליטצ', הוא רץ במהירות, הוא בשלוש מקומות, מקור שחור ושלושה ייצוגים, אדום כחול ירוק, מרכיבי האור, שאותו הוא לא מפסיק לשבור.


הוא מזלזל, הוא מתנשא, הוא יצור חי, והוא מייצג התמכרות, התמכרות לא למחשבות, ולא לדמיונות, לא להזיות ולא לשמחות, זו התמכרות למסך, שאותה בחיים לא אשכח.