תגידו, זה לא אבסורד?, אמא שלי כמעט פורצת לי את הדלת אחרי עבודה, מתחילה לצרוח. בסוף אומרת לי שאני תוקפנית.

ככה אמא שלי הייתה.

עצה תשבי בשקט כרגע אלה אם נמאס לך לגמרי אז תדברי עם מישהו אני שתקתי עד גיל 15 ומ15 כמה שיצאתי נמוך התחלתי לאיים .. וזה הפסיק

שואל השאלה:
איזה בשקט, היא מציקה. היא לא תעזוב. אני אספר לך, אני סטודנטית צעירה, אז היא אומרת לי שאני לא תלמידה בבית ספר ושלא אתנהג כך, ולמה לא שמתי דג וירקות בתנור.
אני לא צריכה לשים דג וירקות. בקושי היה לי זמן ללמוד. בערב יש אורחים, מחר סידורים, ואולי אעבוד פעם בשבוע, סוף סוף כניראה מצאתי משהו.

מה נראה לה. היא בחיים לא תבוא לאחי, רק אלי. אני לא חושבת שבלחץ החיים שלי אני אמורה לעשות אקסטרה, ואני לא צריכה לשרת איש.

יש לה בעיה או למישהו בעיה, מוזמנים לקפוץ. קשה גם ככה

שאלה ניסית להסביר לה שאין לך זמן כי את רוצה ללמוד שיצא מעצמך משהו שתעבדי במקום טוב?

שואל השאלה:
כן.

הממ במקרה שלי אני פשוט עברתי לאבא שלי וזה עשה לי רק טוב התפתחתי פה ומצאתי עבודה פוטנציאלית בגלל שלמדתי כמו חמור והוצאתי 8 יחידות אנגלית שזה לא דבר שכול אחד יכול לעשות אז אולי תנסי לעבור לאבא שלך או אפילו עם לא טוב לך להגיד למישהו שידבר עם הרווחה לפחות היא לא מרימה עליך ידיים תחשבי כך.. אולי היא לחוצה בגלל מה שהולך אצלה בבית?