מתי קראש כבר הופך להתאהבות?איך יודעים?

כשהוא הופך את יודעת

שאת פשוט אובססיבית אליו יותר מידי הוא עושה אותך שמחה את רוצה לראות אותו ומחפשת רק אותו כל הזמן

שואל השאלה:
ואם יש לי את כל זה וגם אני כמעט כל לילה בוכה בגלל מחשבות עליו וכאלה?זה דבר נורמאלי?

אני לא חושבת שיש נורמלי/לא נורמלי למה שאת חווה.. את פשוט נראה לי מאוהבת מאוד מאוד מאוד, אבל פשוט צריכה לשים לב שזה לא פוגע בך כמו שאת מתארת. בתור מישהי שמאוד מאוהבת ואובססיבית כבר הרבה זמן לגבי ילד אחד, ומכירה את התחושה של כל הזמן חושבת עליו ועצובה שאין אינטרקציה וכו.. אבל, לאט לאט את חייבת למצוא לעצמך דרך להגן על עצמך. זה כיף להיות מאוהב, אבל כיף להיות מאוהב שזה לא בא על חשבונך.. מה הסיבה שאת בוכה בלילה בגללו? זה לא הדדי?

שואל השאלה:
אני באמת לא יודעת מה קורה לי.כבר שנה וחצי שאני מאוהבת בילד הזה(הוא לא מכיר אותי כנראה,בחיים לא דיברנו או משהו רק היינו באותו בית ספר)
וכל הזמן אני בוכה גם בבית ספר לחברות שלי אם אני רואה תמונה שלו,או בלילה בכרית במחשבות עליו ולפעמים זה בכי ממש בהיסטריה
הלוואי ויכלתי ללכת להתחיל איתו שיחה אבל אני ביישנית כשזה קשור אליו
בחיים לא קרה לי דבר כזה

למה ביישנית דווקא שקשור אליו? תראי, את חייבת פשוט להבין לטובתך שלבכות לא יעזור לך :( אני יודעת שזאת ההרגשה הכי מבאסת בעולם שאת רואה אותו ורק רוצה להיות לידו ולהגיד לו ככה וככה אבל את לא יכולה.. אבל חכי, לפי מה שאת אומרת את גם לא ככ מכירה אותו.. אולי כדאי לך לנסות איכשהו לדבר איתו על איזשהו נושא, לעקוב אחריו באינסטגרם, אולי לנסות ליצור פרוייקטים בביהס שיגרמו לכם לעבוד יחד.. הכל אפשרי

שואל השאלה:
תודה רבה על התשובה שלך
עכשיו שוב עולות לי דמעות ואני שוב בוכה.אני באמת לא שולטת בזה כל מחשבה קטנה עליו שעולה לי אני מתחילה לבכות
אני כן יודעת שאני נראית טוב והכל ושיש לי אחלה אופי.אבל כל מב שקשור אליו אם הוא יעבור לידי אני אהיה חסרת ביטחון ממש,וארגיש רע עם איך שאני נראית וכו
אין לי אינסטגרם לצערי..יש דרך כלשהי שאני אוכל אולי לפחות להחליף איתו מילה לדעתך?שלא ייצא מוזר

וואי, כבד. את ממש מאוהבת בו.
וכן, התגובות שלך מאוד טבעיות. אהבה מוציאה אותנו מגדרנו(:
פעם הייתי במצב דומה, ואחרי שנתיים של סבל נפשי מזעזע, אני והבחור ישבנו לשיחה. שיחה כזאת אינטימית ברכב שלו, מול החוף, ספונטני. אין לי באמת את המילים להסביר לך את הרגשתי באותו רגע כשקבענו להיפגש, זה היה כאילו כולי יצאתי מהגוף שלי והפכתי לרוח של אהבה כזאת. אופוריה מטורפת!
נפגשנו, אני רעדתי ממש, אבל כשדברנו גיליתי שהוא רחוק מיליון שנות אור ממה שחשבתי. הוא התנהג אליי מגעיל ועשה עליי מלא מניפולציות כדי שאנשק אותו.
הוא נישק אותי בלחי, וכל פעם התקרב יותר ויותר לשפתיים, עד שאמרתי שזה מספיק ואני לא רוצה יותר. (תכלס? עצרתי את עצמי שנתיים. רציתי באותו רגע שיפרק אותי לחתיכות.)
הוא החזיר אותי הביתה וממש גירש אותי מהרכב בטענה שאני קטנה מדיי עבורו.
הרגשתי שאני מתה. שאני ממש מתה. שאין משמעות לקיום שלי, שאני סתם גוף בחלל הזה, הרגשתי חור ענק בכל הגוף. הייתי ככה איזה שבוע עד שעבר לי.

בכל מקרה! מה הפואנטה של בסרט התורכי הזה?!
הפואנטה היא שאת הרי לא באמת מכירה את הזכר שלך, ויכול להיות שכל מה שאת חושבת עליו כרגע הוא רק פרי דמיונך. וגם יכול להיות שלא.
מציעה לך לפתוח יוטיוב (או לדבר איתי, יעשה לך רק טוב), לחקור קצת על הנושא, לגדל ביטחון ויאללה ללכת לומר לו "תגיד, אלוהים כבר יודע שחסר לו מלאך?" (סתם, אל תאמרי את זה, אלא אם כן הוא בחור של דברים כאלה.)

שואל השאלה:
וואו לא חשבתי שיכתבו לי פה תגובות כאלה.תודה רבה את מדהימה אני מעריכה את זה ממש.
בכללי יש לי ביטחון כן יש לי אומץ להתחיל איתו אבל אני מפחדת מה חברים שלו יגידו אם הוא יגיד להם,או אם הוא יגיד לא ולא יזרום זה הכי מלחיץ אותי שיש.
שוב תודה רבה לך!

אוקיי. בואי נדמיין סיטואציה שבה זה קורה, סבבה?
הוא אמר לך לא, אמר לחברים שלו שזה מה שקרה. מה את מרגישה? מה את חושבת?
האם התגובות של החברים שלו זה הפחד הכי תמציתי שלך? או שזה לא פחד מדויק? בואי ננסה לחשוב

שואל השאלה:
קודם כל נורא מפחיד אותי שאם נגיד והוא יגיד כן ונמשיך לדבר,אז אחרי זה אני אראה אותו במקומות והוא יהה עם חברים שלו וכאלה והוא לא יגיד לי שלום ויתעלם
או שלא יזרום בשיחה..וכאלה
אני נורא מפחדת מללכת לדבר איתו