אני בים המלח ואני חייבת לשתף אתכם במשהו פליז אל תתעלמו

אולי את מתביישת בהם ?
וזה גורם למוח שלך לגרום לך להרתע מלהיות איתם..

שואל השאלה:
ממש לא מתביישת בהם. אוהבת אותם ומעריכה

חחח נסיכה, קודם כל בואי נחזור לפרופורציות. מצטערת לאכזב אבל את לא חולת נפש.
יכול להיות שזה משהו באנרגיות שהם משדרים לך, בוויב שלהם. אולי משהו שם משפיע עלייך לרעה.
אני למשל מרגישה עייפות תמידית כשאני עם המשפחה שלי, לא בגלל שאני באמת עייפה, אלא בגלל שרק הנוכחות שלהם מאוד מתישה אותי נפשית. זה באוויר. על אף שאני אוהבת ומעריכה אותם, זה לא סותר(:

שואל השאלה:
ואו תודה ממש עזרת לי זה ממש מרגיע ויש משהו בדברייך חחיש לך רעיטן איך להתמודד עם זה? כאילו אני שמה לב שזה מכעיר את האווירה שאני ככה כאילו הם שמים לב לאי נוחות וואלה זה בטוח מציק להם.. אני מרגישה שהם לא רוצים אותי בחברתם..
יש עוד מעט ארוחת ערב? איך לא לחשוב על ההרגשות העייפות והסחרחורת איך להתנהג רגיל ולשדר נינחות ובאמת להיות נינוחה?
ואיך את כל כך בטוחה שאני לא חולת נפש?
סליחה על החפירה
ותודה❤

יכול להיות שאת בחרדה מהם? ככה זה נשמע לפי הדבר האחרון שכתבת. את נתקפת הרבה בחרדות?

תראי, הדבר האחרון שאני יכולה להמליץ לך עליו הוא להכחיש את הרגשות שלך כלפי זה ולהעמיד פנים. את כמובן יכולה לנסות, אבל את תגלי מהר מאוד שרק תרגישי רע יותר.
מציעה לך לפתוח את הנושא בפני מישהו שאת בוטחת בו מהם, ואם לא-את יכולה לנסות לנתח בעצמך ולחשוב מה לעזאזל המקור לבעיה, למה ומי? קחי לך קצת זמן לבד ותעשי חושבים.

למה אני בטוחה שאת לא חולת נפש? אלה לא התסמינים. מה שאת מתארת הוא מצב של מגננה. הגוף שלך מתגונן מפני משהו. את מתארת חרדה ואנרגיות שליליות.
מחלת נפש נראית, נשמעת ומרגישה אחרת מיליון שנות אור אהובה(:

שואל השאלה:
תודה ממש תודה לך. את פסיכולוגית או משהו? יש במילים שלך משהו מרגיע ממש כיף לי לקרוא את מה שאת כותבת, וכן אני די חרדתית אולי זה בגלל זה. אני אוהבת אותם הכי בעולם ומעריכה אותם וזה קורה בלי שאני משתלטת על זה. אני לא מפחדת מהם חס וחלילה או משהו. אני לא יודעת למה זה קורה, אולי כי אנע שמה לב שהם בוחנים אותי או ששמעתי שהם לא מתים על לצאת איתי אולי זה גרם לי להרגשות האלה..
וסתם שאלה אז מה חולי נפש מרגישים? כאילו מה כבר יכול להיות שהם מרגישים אם לא חרדות ומוזר והכל?

חחח איזה כיף לי שאת נהנית! לא פסיכולוגית, בת 17, אבל עתידה להיות^-^ שמחה לעזור<3

תנסי לחשוב, אם היית עכשיו זבוב על קיר, מה היית רואה? לפעמים הרבה דברים שאנחנו מקבלים מהסביבה נכנסים לנו לתת מודע ומשפיעים עלינו בלי שנדע בכלל, תנסי להגיע לעומק של הרגשות שלך. תנסי לדייק. (אם את לא מצליחה לבד אני יותר מאשמח להיות חלק מהתהליך הזה)
וגם, לפעמים קורים המון דברים לא נעימים ואנחנו פשוט בוחרים להבליג עליהם כי לא נעים לנו להתייחס לזה. למה לא נעים? כי זה עכשיו תסביך ולפתוח רגשות ויש סיכוי לריבים וקיצור בלגן.. אז אנחנו מתעלמים מזה עד שזה מצטבר ואנחנו לא מבינים מאיפה הכל תוקף אותנו.

לגבי השאלה על החולי נפש-אני אמנם חכמה, אבל אני לא חולת נפש. אני לא יודעת איך הם מרגישים או מה הם מרגישים, זה אכן נושא שאני הולכת לחקור בין יתר הנושאים שאני חוקרת עליהם.
ובנוסף, יש המון סוגים של מחלות נפש. לכן, אין משהו אחד כללי שחולי נפש מרגישים. כל מחלה היא עולם בפני עצמו^-^
תכלס, לדעתי חולי נפש הם מגניבים.