28 תשובות
אני אישית יודעת שהייתי עצבנית בטירוף אבל למרות זאת הייתי מבקשת מאבא שלי לשבת איתי לשיחה. הייתי אומרת שאני אוהבת אותו (את אבא) מאוד וחשוב לי הקשר איתו וחבל לי שזה ככה, ושהוא צריך להבין שאני לא סתם עם הבן אדם הזה, אני איתו כי טוב לי איתו, כי אני אוהבת אותו, ואי אפשר להחליף אהבה. שאני צריכה שהוא יקבל אץ העובדה שאנחנו ביחד ושיחיה עם זה גם אם הוא לא אוהב אותו, כי אני אוהבת ואם אני חשובה לו זה אמור להיות מספיק. אם זה לא היה עוזר הייתי צורחת את החיים שלי ואומרת לו שלא יעז להתקרב אליי בחיים עם היחס הזה שלו
הוא עושה את זה כי חשוב לו עניין הזהות. הבן זוג שלך חצי נוצרי חצי יהודי והרצון של אבא שלך לשמור על הזהות זה דבר גליטימי לגמרי אני ממש לא חושב שהוא דפוק. ניסית להסתכל על זה פעם מנקודת מבט שלו בעניין להבין למה הוא מתנהג ככה?
להתעלל מנטלית חודש שלם בה, באמא ובמשפחה שלה? מאיים עליה? כמעט מרביץ לה?
אתה מצדיק את זה?
ואל תגיד לי שלא, כי אמרת שהוא לא דפוק, הזדהית איתו ואפילו לא העברת עליו ביקורת על ההתנהגות הזו.
ברור שהיא הסתכלה על זה מנקודת המבט שלו, זה הרי ברור שהוא מתנגד לחבר שלה בגלל התורה ובגלל המסורת. זאת לא הייתה השאלה.
היא לא ביקשה שיטיפו לה מוסר, היא ביקשה שיעזרו לה להתמודד עם הסיטואציה.
הרבה מאוד אנשים - להגיד שאם הוא אוהב אותה אז הוא צריך לקבל כל דבר שהיא עושה זה לגמרי לא רציני . אם מישהו באמת אוהב מישהו הוא גם ביקורתי כלפיו כשצריך ולא רק נותן לו לעשות כל דבר זה לא שהוא מנסה למנוע ממנה משהו שעושה לה טוב אלא רוצה שזה יעשה בצורה שונה זה הכל. יש כזה דבר שנקרא "דחיית סיפוקים" וזה בסדר ולגיטימי לבקש את זה כשרלוונטי.
pugs - תקראי טוב. הצדקתי את הרצון שלו לשמור את המסורת וזהות שלה. אם היא באמת רוצה לפתור את זה במקום לאבד את העשתונות ואז את כל המשפחה שלה בגלל זוגיות היא צריכה להבין יותר את הנקודה של הצד השני אחרת הדו קרב הזה לא יוביל חפיתרון באמת טיוב לסיטואציה הזאת.
תקשיבי.. זה מצב מסובך... תנסי פשוט להתעלם ממנו ואם הוא יעבור את הגבול תתקשרי למשטרה (למרות שלדעתי הוא ממש עבר את הגבול). תחזקי את הקשר עם החבר. לא זורקים שלוש שנים לפח סתם ככה. במיוחד עם את מאוהבת בו. אם את רוצה לדבר על דברים יותר ספציפיים את תמיד מוזמנת לדבר איתי^^
angelo - ומה עם 18 שנים של קשר של אבא ובת ? את זה זורקים לפח בקלות?
אם מישהו זרק את הקשר הזה בקלות זה אבא שלה, שהרשה לעצמו להתנהג אליה ככה.
הרי תחשוב על זה, גם אם היא תיפרד ממנו, זה יהיה רק בגלל שאבא שלה לחץ עליה, ואז היא בכל מקרה תשנא אותו.
אם הוא ילמד לקבל את העובדה שזה החבר שלה אז עוד היא תוכל לסלוח לו.
את אומרת לי פשוט "אז שאבא שלה יקבל את זה ולא משנה מה הסיבה שהוא עושה את זה הוא פשוט צריך רק לקבל את כל מה שהבת שלו עושה ורוצה"
אם הקשר הזה יזרק בקלות זה בהחלט יהיה גם באשמתה (אמרתי גם כי אני לא חושב שבהכרח אבא שלה פעל בצורה הכי נכונה גם אם אני מסכים איתו לגבי עניין הזהות) . 18 שנה ומי שגידל אותך ככה זורק? חסר בנים בארץ וספציפית בנים יהודים? היא באותה מידה יכולה לנסות להבין מהצד שלו אם בהחלט יש לו סיבות טובות ללמה הוא מתנהג ככה ואז ליצור דו שיח טוב. אפשר לצפות מאנשים לדחו סיפוקים ולא רק להתנהג לפי מה שהאיזורים התחתונים שלהם גורמים להם לרצות להתנהג.
אבא שלי דפוק זו לא מילה אחת יפגומה
אנונימי
אני מבינה אותך מאוד. אבל יצא לך לחשוב פעם למה הוא מתנהג ככה ולא מרפה? מה זה מחקתי אותו מחיי?? הוא אבא שלך היה ויהיה, ילד אותך גידל אותך טיפל בך דאג לך יותר משאת יודעת!!!! נשמע כאילו הוא ממש מאבד אתזה, גם הוא מתוסכל!! אני מבינה שאת מאוהבת ומתוסכלת אבל פה בסטיפס את לא תקבלי תשובה. דברי עם אבא שלך את כבר בצבא את ילדה גדולה!!!
אדוניס, אם אבא מוכן להרים את היד שלו על הבת שלו ולסכן אותה- הוא לא אבא.
פשוט מאוד.
"להרים את היד" יכול להיות גם סטירה קטנה. והיא אמרה שזה היה פעם אחת גם.
אל תחפשי עכשיו להגזים.

לא אמרתי שהוא עשה בהכרח את הדבר הכי נכון אבל אם הפואנטה זה באמת לפתור את העניין ושהיא לא תאבד את המשפחה שלה ואבא שלה ספציפית את חייבת לראות גם את נקודת המבט של האבא במקום רק לראות את שלה.
לפי ההקשר אפשר להבין שלא התכוונתי לסטירה קטנה אלא למצב שמסכן אותה.
ולא אמרתי שהאבא הרביץ לה, התשובה שענית לה (של אנג'לו) אמרה לה לנתק איתו קשר *בתנאי שהוא עובר את הגבול*- לזה התכוונתי.
אם אבא עובר את הגבול בגלל שהבת שלו בחרה לקחת כיוון דתי ומסורתי שונה משלו (שעם כמה שזה כנראה מכאיב, זכותה. אנחנו חיים במדינה חופשית) לא מגיע לו כבוד.
הורים הם לא רק כספומט של הילדים שהמטרה שלהם הם רק לתת כסך לילדים שלהם ושיעשו מה שבא להם. המטרה של הורים זה לחנך ולכוון את הילדים שלהם - זה מה שהם עושים - זה התפקיד.

אם הילדה החליטה לקבל כזה כיוון ואין לה שום כוונה לנסות להבין את הכיוון של האבא או המחשבות שלו הבעיה היא אצלה בעניין הזה - גם אם הוא טועה בגישה שהוא מתנהל זה לא מוריד מהטעות שהיא עושה שלא להתחשב בכלל באבא שלה ולהתייחס אליו כאילו הוא סתם עוד דמות בחיים שלה.
במיוחד כשהיא תיהיה אמא והילד שלה ישים עליה פס היא תבין יותר וגם את.
שואלת השאלה - זה לא יעזור לך. את כפוית טובה אל אבא שלך ולא מעניין אותך כלום לגבי למה הוא עושה את זה או מה הסיבות. את מתנהגת כאן בכפיות טובה אין לך שום סיבה לנסות להתנהג כמסכנה בסיפור כי כבר 3 שנים שאת לא וזה לא משנה שכמה אנשים כאן נתנו לך כאן רק תשובות שיצדיקו אותך . זה העובדה - את כפוית טובה כלפי אדם ש-18 גידל אותך בשביל אדם שאת מכירה רק 3 שנים .
מצטערת אבל אני לא מסכימה.
אני יודעת שההורים שלי יקבלו אותי גם אם אני אחליט להתחרד- הם יאהבו אותי. כי זו זכותי, אני אדם עצמאי עם ערכים משלי, אני לא העתק מדוייק של ההורים שלי ואני לא צריכה להיות.
אבא שלי יצא בשאלה ועדיין ההורים שלו קיבלו אותו, למרות שהגישה הדתית שלו הייתה שונה משלהם.
כן, זה קשה. אבל הורה לא צריך לכפות על ילד אמונה. הוא צריך לחנך ולתת לו להיות אדם עצמאי עם דעות משלו.
היא לא רצחה או גנבה, היא הלכה בכיוון דתי שונה. ואני מבינה שאולי לדעתך זה הדבר הכי לא מוסרי בעולם כי זה נוגד את האמונה שלך, אבל זו זכותה.
ואבא שמתעלל בילדה שלו, באשתו ובמשפחה שלה- הוא לא אבא שמגיע לו כבוד.
אני לא אומרת שהורים צריכים להיות רק כספומט, אבל גם ההורים צריכים לכבד את הילדים שלהם, גם כשזה קשה. אהבה שתלויה בתנאים היא לא אהבה.
ואם אתה שואל אותי, שואלת השאלה היא לא כפויית טובה.
אבל אני מניחה שלא תסכים איתי בזה כי הדעות שלנו רחוקות מאוד בנושאים האלה.
אני לא מסכים אם ההגדרה הרגשנית שלך לאהבה - אז אם אני אוהב אדם מסוים אני אקבל כל דבר שהוא מחליט לעשות?
ממש לא.. יש לי סטנדרטים למה שאני מצפה מאנשים ואם יש לי למשל חבר שאני מגלה שהוא גנב מבחינתי אני לא רוצה איתו קשר אם הוא יחליט שהוא נשאר באורך חיים הזה. אין בזה היגיון.

המטרה של הורים זה לגדל את הילדים שלהם בצורה מסוימת. אם ילד מחליט לסטות מסגנון החיים הזה לצפות אז שפשוט "ההורים" יקבלו את זה מסתכל רק מהנקודה של "הילד" . אם הילד היה באמת מכבד את ההורים שלו הוא היה יושב איתם ומסביר להם למה הוא לוקח על עצמו את האורך החיים השוני ואז זה היה משהו שונה - זה היה מכבד. ואם שני הצדדים באמת מכבדים אחד את השני מישהו מהשיחה הזאת בטוח היה יוצא מהשיחה הזאת משוכנע לכל צד שיליח להראות את הצד שלו בצורה טובה והם לא היו קמים מהכיסא עד שזה היה קורה.
זה מה שקורה בכבוד אמיתי.

אז היא כן יוצאת מפונקת. במיוחד בתור נערה בת 15 שחושבת אז שהיא יודעת יותר טוב מההורים שלה בהכרח? ובמיוחד שאת החבר שלה היא מכירה כמה זמן?. 3 שנים? וזה הכבוד שהיא נותנת לו? ואת אבא שלה היא מכירה כמה זמן? 18 שנה ? מי החליף לה חיתונים או דאג לקנות שיהיה לה? מי דאג לקנות לה אוכל ושיהיה לה בית מעל הראש? החבר שלה? או אבא שלה?
ותראי אך היא עוד מדברת עליו - גם היא חושבת שהוא טועה
"במילה אחת (התעלמתי שזה יותר ממילה אחת) אבא שלי דפוק"
" בגלל הבן אדם הדביל הזה. מבחינתי אבא שלי עבר גבול והוא כבר לא אבא שלי אני מחקתי אותו מחיי,"

ככה מדברים על אבא שלך שהוא חלק מהחיים שלך 18 שנה ודאג לתת לך הכל בשביל שתחיי בגלל אדם שהיא מכירה 3 שנים ? באמת? זה לא כפיות טובה ?
בקשר לגניבה אני מסכימה איתך, יכול להיות שהמשפט האחרון היה כללי מידי. הייתי צריכה לצפות שתתרכז רק בו ולא בין השורות.
בדיוק באותה תשובה כתבתי שהיא לא גנבה או רצחה אף אחד, אלא בחרה באורח חיים דתי שונה. מדובר בשני מקרים שונים מבחינה מוסרית ולא סתם יש לה זכות לצאת עם אדם לא יהודי אבל אין לה זכות לרצוח במדינה הזו.

ואיך אתה יודע שהיא לא דיברה איתו? אתה קופץ למסקנות, לי אישית קשה להאמין שאדם שמוכן לאיים ולקלל על הבת שלו הוא אדם שמוכן לדבר בהיגיון ולהסכים לאורח החיים שלה. נו באמת.

ואני לא חושבת שתמיד מגיע כבוד להורים. הורים שמעיפים את הילד שלהם לרחוב רק בגלל שהוא בחר בסגנון חיים שונה הם לא הורים שצריכים לקבל כבוד מהילד שלהם.
אבא שמאיים ומקלל (לפי התיאור שנתנה שואלת השאלה) הוא לא אבא שמגיע לו הרבה כבוד מבחינתי.
להורים שלי אני נותנת הרבה מאוד כבוד כי הם הורים שמכבדים אותי ומכירים בעובדה שאני אדם עצמאי שבסופו של דבר בוחר את הדרך שלו לחיות, וכל עוד אני לא פוגעת בצורה ישירה במישהו בגלל אורח החיים שלי אין סיבה שהם ימנעו ממני לחיות אותם.
התרכזתי בין השורות . אמרתי ש"אהבה ללא תנאי" היא שטות רגשני ולא נכון.
ואז נתתי מן הסתם דוגמא שמאוד ברורה לנו מה צריכה להיות התשובה בשביל להמחיש את זה. זה הכל. אין כזה דבר "אהבה ללא תנאי" . יש אהבה גדולה ואם לאדם יש סטנדרטים לחיים שלו יהיו לו גבולות שהוא רוצה לממש אותם. מאוד פשוט.

את אומרת שמבחינת המדינה יש לה זכות לצאת עם אדם לא יהודי אבל אני לא מסכים איתך שזה נכון מבחינה מוסרית או במקרה הזה.
אני לא חושב שהרצון של ילדים לעשות מה שבא להם רק שבגלל שבמסגרת ה"מדינה" מותר זה אומר שזה לגיטימי או נכון אין קשר.


ועל סמך הגיל שבו היא התחילה זוגיות עם הבן אדם - 15.. שזה עדיין נערה קטנה.. ואך שהיא מדברת עליו למרות שזה אבא שלה אני בטוח שלא נערכה שם שום שיחה טובה .

וכל מה שאת מדברת עכשיו זה רק מה מגיע לילדים מההורים - איפה התשובות שלך למה מגיע להורים מהילדים? אם הילד רוצה לעשות מה שבא לו ולא חשוב לו הסיבות שיש להורים שלו או ההסברים למה שיגיע לילד הזה אז כבוד דאגה וקורת גג? רק בגלל שהוא הילד שלהם? אז מה עם העובדה שהם ה"הורים" שלו ? זה לא חשוב. מבינה? זה יכול ללכת לשני הכיוונים ואם באמת היה כבוד אמיתי היה התחשבות אמיתית מצד 2 הצדדים שבהם אחד מהצדדים בטוח היה משתכנע כי זה מה שקורה כשיש 2 צדדים שבאמת מכבדים אחד את השני - הם מגיעים להבנה.
אמרתי שהמשפט של אהבה ללא תנאים אולי היה לא מפורט מספיק. אתה לא קראת בין השורות כי הבאת דוגמה שאני במילא הבאתי בתשובה הזו בגלל שנטפלת למשפט אחד.
בכל העניין של אם זה בסדר מוסרית לצאת עם לא יהודי או לא.
ומה מגיע להורים מהילדים? אהבה, יחס, כשההורים מגיעים לגיל העמידה מגיע להם טיפול מסור ואוהב מהילדים.
מגיע להם שהילדים שלהם ידברו אליהם בכבוד ולא יצעקו או יקללו אותם- בתנאי שהם עצמם לא מתנהגים כלפי הילדים באלימות.
מה שאני לא חושבת שהורה צריך לעשות, זה לכפות על הילד אמונות.
לא חסרים הורים שהעיפו את הילדים שלהם לרחוב בגלל כיוון דתי שהם לקחו. מצטערת אבל זה לא נראה לי לגטימי ולא נראה לי משהו שמצדיק אלימות בשום צורה.
ומניסיון, נראה לי קצת נאיבי להאמין שאפשר לנהל שיחה עם בן אדם אלים ולצפות שהכל ייפתר. אנחנו לא יודעים מה הלך ביניהם, אנחנו לא יודעים אם הם דיברו או לא דיברו, ונראה לי מיותר לקפוץ למסקנות.


בכל אופן נראה לי שהדיון הזה הולך לשום מקום, אני די בטוחה שאתה תישאר בדעתך ואני בשלי מכל מיני סיבות. זה כנראה לא מועיל יותר מידי לשואלת השאלה או לנו, היה נעים לדון איתך.
pugs המטרה בתגובה ל"אהבה ללא תנאים" זה פשוט להראות שזה לא תופס במציאות - במיוחד אם יש לך סטנדרטים בחיים ואז ציפיה מאנשים כולל הילדים שלך שאת מצפה שיעמדו בהם.

המטרה של הורים זה להקנות לילדים אמנות ומחשבות על מנת לעזור להם לתפקד בחיים הבוגרים. זה כל הפואנטה של הורים הורה מגיע מלשון "הוראה" כי מי אמור בדיוק ללמד את הילדים את זה אם לא ההורים שלהם?

להורים מגיע כבוד מינימלי לתת כבוד לנסות להגיע איתם לגישורעל מחשבות ודברים מסוימים. ואם שיחה אמיתית מתנהלת צד אחד בטוח ישתכנע.ואדם אלים אם מראים שעושים איתו באמת שיחה אמיתית הוא יהיה רגוע גם בזמן השיחה. מניסיון - שואלת השאלה היא לא היחידה עם הורים בעייתים...

כל השיחה הזאת כנראה מתקשה בינינו בגלל אולי ההבנה כמה זהות זה כן דבר חשוב באופן כללי ולא רק לאבא של שואלת השאלה .
אני מבינה את החשיבות ואני יכולה להבין למה זה מפריע לו, אבל אם הוא באמת אוהב את הבת שלו אז שיבין שזה עושה לה טוב ושיסבול בשקט, לא מגיע לה יחס כזה.
לא הצדקתי את הדרך שבה הוא מבטא את זה אלא את הסיבה.
אולי את לא מבינה כרגע מה המשמעות כשהילד שלך מתנתק מהמסורת או עושה משהו שיכול לפגוע בזהות וערכים ועוד אבל במיוחד בתור הורה מבינים יותר את החשיבות וכמה זה חשוב לשמור על כזה דבר ובגלל זה יוצא תגובה כזאתי לפעמים.
אדונ-יס
זה לא מצדיק את ההתנהגות וההתעללות המנטלית הזאת.
להרים עליה יד כי חבר שלה לא מוצא חן בעיניו?! זה נראה לך סביר?!
יש לנו ראייה שונה על הדברים האלה. זה הכל