מה המעשה הטוב האחרון שעשיתם ואיזה אחד בחיים לא תשכחו ?

אני זוכרת את הרע אם זה עוזר לך

החזרתי כלבה שנאבדה לבעלים שלה

הרגע הזה שלא עולה כלום בראש.

אני אדם טוב! .-.

אני מנסה לחשוב ולא עולה כלום לראש ואז אני כזה... שיט אני חרא בן אדם .-.

עשיתי דיסלייק לפאקסושים

הצלתי מישהי מהתאבדות באתר..
והצלתי עוד ילד שטבע וקראתי למציל והוא לא האמין ונלחמתי על זה שהוא יבוא

נראה לי אני לא אשכח שהייתה תקופה בקיץ שקניתי בקבוקי מים להומלסים ושמתי להם קרוב אליהם בזמן שישנו

האחרון לא זוכרת

אני עכשיו בשנת שירות ואני מתנדבת בבית ספר ואני שמה דגש ספציפי על ילדים שקטים יותר שצריכים אוזן קשבת ומישהו שיאמין בהם ואני כל הזמן פונה לילדים שאני מרגישה שצריכים את ההקשבה והיחס שלי ואני מרגישה שכבר נוצרו פה כמה קשרים שהולכים להיות משמעותיים השנה ושמה שאני עושה יכול באמת להשפיע להם על החיים כמו שאחרים השפיעו על החיים שלי בעבר. במיוחד ילדה ספציפית שאני גם מתחילה לעשות לה מן חונכות השבוע.
זה לא משהו נקודתי כל כך אבל זה משהו שמאוד חשוב לי וכנראה לא אשכח כי זו עזרה שמגיעה ממקום מאוד אישי ומרגיש לי כמו מן יעוד כזה שהצבתי לעצמי בעקבות קשרים מסויימים שהיו לי בעבר.

נתתי לאנשים לרדת מהאוטובוס לפני

ואמרתי לאימא של איזה תינוק שהיה לו בפה משהו שהוא היה יכול להיחנק ממנו

ראיתי שנופל לבן אדם בקניון מהכיס איזה סטפה של שטרות 200 והחזרתי לו באותה תקופה שחסכתי לטלפון חדש

אירוע מוחי

אוקי זה נשמע ממש ציני אבל אני רצינית:
בטיול השנתי שבוע שעבר קניתי 2 קופסאות טיקטק. אחותי הקטנה יוצאת היום לימאות והיא רצתה לקחת את האירוע, אבל לא רציתי לוותר עליו.
אז היום בבוקר קמתי מוקדם למרות שנשארתי בבית, יצאתי איתה אל בית הספר שלה כדי שבדרך נקנה לה טיקטק (משום מה אמא לא רצתה שהיא תקנה לבד), אבל בסוף החנות היתה סגורה. אז ליוויתי אותה לבית ספר כמו האחות המעצבנת שאני כדי לעשות לה פאדיחות, אז כשהתחיל לה היום יצאתי משם וחזרתי לחנות.
קניתי קופסאות טיקטק אחת, חזרתי הביתה, לקחתי מ2 הקופסאות שלי חבילה בטעם שלא היה בחנות שאני יודעת שהיא אוהבת, חיכיתי תהיה לה הפסקה ואז עשיתי לה בושות מול הכיתה והבאתי לה את הטיקטק בלי שהיא ידעה שקניתי :)
והיא חשבה שאני אתן לה ללכת לימאות בלי טיקטק ^-^
אז זה המעשה הטוב האחרון שעשיתי. זה היה לפני בערך חצי שעה, שעה אולי.
כן אנחנו אוהבות טיקטק.

אחד שבחיים לא אשכח זה שיש לנו מנקה בבית ספר, והיא היתה מנקה גם בבית הספר היסודי שהייתי בו אז הייתי מחייכת אליה כל פעם שראיתי אותה (היא זיהתה אותי מהיסודי כי הוא היה קטן חחח)
ואז שנה שעברה התחלתי לסרוג, והחלטתי שאני רוצה להראות למנקה שאני מעריכה את העבודה שלה.
אז סגרתי לה מתנה קטנה והבאתי לה, והיא ממש ממש שמחה מזה.
אני יודעת שזה לא מעשה טוב כל כך משמעותי כמו להביא בקבוקי מים להומלסים או להציל מישהו מהתאבדות, אבל לפחות הפכתי את היום שלה לטוב יותר :)

עזרתי למישהו שוויתר על לעשות תיאוריה אחרי 7 כשלונות לעשות שוב והוא הצליח!

אחד שאני בחיים לא אשכח עזרתי לבן אדם ךהתחיל לאהוב את עצמו
הוא הגיע ממצב שהוא חושב שאין משמעות לקיום שלו כי הוא חושב שהוא לא טוב בכלום
ועכשיו הוא מרגיש טוב עם עצמו ואפילו יש לו חברה שאוהבת אותו ומוכיחה לו כל יום כמה הוא מדהים

זה לא מי יודע מה אבל ילדה אחת שאנחנו פחות בקשר ולא כזה אןהבות אחת את השנייה הסתבכה עם המנעול של הלוקר.. אני חושבת שאמרו לה שעוד איחור אחד מזמנים הורים או משהו כזה אז עזרתי לה והיא לא איחרה לשיעור..

לא יודעת אם זה כזה טוב אבל הייתה אישה מבוגרת בבנין שלי עם הליכון וראו שהיא ממש התקשתה ללכת אז עזרתי לה להיכנס למעלית ועזרתי לה לפתוח את הדלת ודברים כאלה

הרגע שאני לא זוכרת כלום;-;

קניתי דברים בויזה של אנשים מהעולם.

תרמתי שיער בגיל 13

יואו אני חייבת להתחיל לעשות דברים טובים

שבאתי אל הומלסית בתחנה המרכזית ופשוט הייתי מדברת איתה כל פעם שהייתי באה
הייתי מביאה לה ציורים ואוכל..
הממ חבל שעברתי עיר, היא הייתה מעניינת

אני ואחותי קנינו למשפחה שלמה שוארמה כי לא היה להם אוכל

באחרון היה לזרוק תזבל מהכיתה כדי שלמנקה יהיה פחות זמן לנקות

המעשה הטוב האחרון זה שעזרתי לאישה מבוגרת לרדת מהאוטובוס שלשום..
וזה שאני לא אשכח זה שבן אדם שאני מאוד אוהבת רצה לפגוע בעצמו.. ומנעתי ממנו לעשות את זה..

משהו שאני בחיים לא אשכח- יש לנו ילדה בכיתה שיש לה משהו שדומה לאספרגר ויש לה גם אפילפסיה-את כל הסוגים של האפילפסיה והיא עברה הרבה דברים בבתי ספר הקודמים שלה כמו חרמות,אלימות פיזית,וכל מיני אמירות כמו "לכי תמותי מי צריך אותך" בקיצור כל פעם שאומרים לה משו מעליב היא נזכרת במשהו שקרה לה בבתי ספר הקודמים ויש לה התקף אפילפסיה קיצר באחד מהשיעורים שלנו אחת החברות שלי צרחה עליה כמו איזה חולת נפש "שחר(שם בדוי) סתמי כבר" ככה מלא מלא פעמים ובהסעה דיברתי עם שחר כי פחדתי שהיא תקבל התקף

המעשה הטוב האחרון-פיניתי לאישה מקום

קניתי אוכל ובקבוקי מים במשך 4 חודשים להומלסים ושמתי לידם שהם ישנו, ותרמתי להם כסף.
וזה שאני בחיים לא אשכח זה שאל שלי הקטן עבר ביריונות ויום אחד מצאתי אותו עם סכין ביד מסתכל על המראה ומתחיל לחתוך זה היה מזעזע פשוט תפסתי אותו זרקתי לו את הסכין מבעד וחיבקתי אותו אחרי זה דיברתי עם ההורים, פסיכולוג וכל זה..

האחרון זה שוויתרתי לבנאדם שפגע בי מאוד..
המעשה שאני זוכר? שקיבלתי מכות רצח בגלל בנאדם שריחמתי עליו שלא היה לו מגיע.. ואחכ הוא שם את החוב שלו עליי (5 אלף) ואז למדתי.. שאף אחד לא שווה את הטוב שלי..

אממ עזרתי לידידה טובה שלי במבחן והיא קיבלה 95

הלכתי להתנדב באיזה מקום שבוע יש אוכל לנזקקים עם חברים וניקינו שם וסידרנו והכל.
זה היה שווה את ההרגשה.
ודבר שאני לא שוכחת זה שוויתרתי בסופר לאיזה אחד שלא היה לו כסף מספיק לשלם.
זה מהרגעים האחרונים .

פעם הייתי בדרך למכולת עם אחי הקטן בעגלה ועברנו ליד פארק משחקים. כל האימהות ישבו בספסל ופטפטו והילדים שיחקו, הן בקושי העיפו בהם מבט. תוך כדי שאני הולכת אני שמה לב לכמה ילדים קטנים (2-5) משחקים בכדור ליד הכביש, קצת דאגתי אבל לא ממש שמתי לב כי האימהות שלהם היו שם.
פתאום כמה דברים קרו בבת אחת- הכדור עף לכביש, ילד בן שלוש פחות או יותר רץ בעקבותיו ואני שומעת חריקה נוראית של מכונית ממש לידי.
בקיצור עזבתי את העגלה של אח שלי, רצתי אחרי הילד הזה, תפסתי אותו מהחולצה ומשכתי אותו. אם הוא היה נשאר לעמוד שם המכונית היתה פוגעת בו.
לפעמים פשוט מפחיד אותי כמה אנשים לא אחראיים על הילדים שלהם

מעשה אחד טוב שאני בחיים לא אשכח זה שביום גשום ראיתי ילדה עם מטרייה שבורה הולכת וברגע שדרכינו הצטלבו שאלתי אותה מה קרה שהיא בוכה ,והיא סיפרה לי שהיא נפלה והראתה לי פצע וכו, והרגעתי אותה שמתי את המטריה שלי מעלינו וליוויתי אותה עד הבית . למה זה היה מיוחד בשבילי ?
כי באותה התקופה הייתה לי חרדה חברתית ממש מוגזמת ולקח לי אפילו הרבה זמן להגיב אחרי שהוצאתי לה משפט , כי הייתי קצת בשוק ..לפנות לבן אדם זר ברחוב ,אפילו שזאת ילדה קטנה שחזרה מבית הספר...

בגיל שש תרמתי שיער כי חברה של אמא שלי חלתה בסרטן, ובגיל עשר תרמתי שוב והלכתי לבקר נשים חולות סרטן כדי לשפר להן את המצב רוח

כל הדפים של המןרה לספורט התפזרו בשטח והרמתי לה..
לפעמים אני זןרקת ניירות לפח (כאלה שלא שלי. אם זה בכיתה או בשירותים).
פעם זרקתי מלא ניירות (גוש כזה שהיה במסדרון) ןהמנקה עברה וראתה אותי. חצי שנה אחרי הייתה פעילות עם היסודי שכללה פיתה בטבון. בסוף הפעילות ילדים מסויימים נשארו לנקות בזמן שהמנקות עשו פיתות ענקיות. זאת שראתה אותי נתנה לי אחת :)

אחד שבחיים לא אשכח זה שאחרי שיעור ספרות, בהפסקה, הלכתי לשירותים. כשחזרתי ראיתי את המןרה שלי מסדר את הדברים שלו ונפל לו טוש, אז הרמתי אתזה. הוא הסתכל עליי מופתע, כאילו לא חשב שמישהו מהכיתה יסכים להתכופף ועוד כדי לעזור למורה, ואמר "תודה"