11 תשובות
שב
ארצה
תביא לי אוכל ועכשיו!!!
ארצה
תביא לי אוכל ועכשיו!!!
שב
יד
לך למקום
יד
לך למקום
שואל השאלה:
מה חשוב ביד?
מה חשוב ביד?
אנונימי
לבוא אלייך הכי חשוב
גלגול
יד
שב
לעמוד
למקום
יד
שב
לעמוד
למקום
חכה/אל תזוז זה יהיה הכי שימושי.
וגם שב ולך למקום
וגם שב ולך למקום
שואל השאלה:
מה חשוב בגלגול מהה
חחח זה סתם חמוד אבל זה לא משו שחובה לכל כלב לדעת -_-
מה חשוב בגלגול מהה
חחח זה סתם חמוד אבל זה לא משו שחובה לכל כלב לדעת -_-
אנונימי
לך לנשוך את השכן המעצבן ששם כל הזמן מוזיקה בפול ווליום
אנונימית
בוא אליי
אל תזוז
שב
כשאתה אומר לו "לא" או "אסור" שיבין
אל תזוז
שב
כשאתה אומר לו "לא" או "אסור" שיבין
אלי
שב
לא/ די
להישאר
חפשי
שב
לא/ די
להישאר
חפשי
יש 5 פקודות בסיסיות שכל כלב צריך לדעת:
רגלי: ברור לכולם שכשהכלב הולך צמוד לרגל ואינו מושך את הרצועה זה הרבה יותר נוח. אך יש סיבה הרבה יותר חשובה. כשמלמדים באילוף כלבים את הפקודה רגלי נכון מביאים את שני הצדדים הנוהג והכלב לתקשורת מושלמת וכך בעצם הכלב הולך ליד הרגל לא משום שהוא פוחד מעונש אלה פשוט משום שהנוהג מנהל אתו תקשורת נכונה וטובה והכלב מעוניין לייצר תקשורת זאת. לכן הרגלי כפקודה תפקידה לשפר את התקשורת.
שב: כיוון שכלבים מתקשרים בעיקר באמצעות שפת גוף הפקודה שב חשובה כדי לבסס סמכות מול הכלב. ירידה בגובה של הכלב הינה בדר"כ מחווה כנועה בה הכלב מקבל את סמכות הנוהג . כיוון שהכלב לא יורד לגמרי מדובר בשלב הראשון של בניית הסמכות מול הכלב. כמובן שבנוסף כשהכלב יושב הוא אסוף יותר וקל יותר לנהל אותו.
ארצה: ארצה בעצם מתאר מצב בו הכלב יורד למצב שכיבה ובכך מביע באופן מוחלט את קבלת סמכותו של הנוהג במחוות גוף כנועה ביותר. ושוב כשהכלב שוכב הינו אסוף והיכולת לשלוט בהתנהגותו קלה בהרבה.
להישאר: זאת פקודה בה אנו בוחנים את היכולת שלנו לשלוט בכלב וביצריו אך בעיקר מלמדת את הכלב לשלוט בעצמו ויצריו. כמובן שהפקודה מאוד שימושית בחיי היום יום ומאפשרת לבעל הכלב לשלוט בסיטואציות בהן הכלב נידרש לרסן את ייצרו ולהישאר במקום. לדוגמא: כשניכנס הביתה אורח ואנו שולחים את הכלב למקומו עד שהאורח ניכנס ואז מאפשרים לכלב לקבלו בתוך הבית ולא ליד הדלת בקפיצות במקרה הטוב או בנביחות או חלילה בנשיכות במקרה הפחות טוב.
אלי: הפקודה אלי הינה תמצית הקשר של הבעלים עם כלבו. הכלב צריך לבטוח בבעליו הבעלים צריך לרכוש את אמונו וכמובן לבסס את הסמכות ע"מ שהכלב כשקוראים לו יבוא בשמחה גם אם הוא מוותר על גירוי יצרי קשה כמו לרוץ אחרי חתול וכד'.
יש גם עוד פקודות חשובות, כמו לדוגמה "למקום", אבל אי אפשר ללמד אותן לפני שהכלב יודע את הבסיס,
כמו שגם את הפקודות הבסיסיות שכתבתי אי אפשר ללמד לפני שהכלב יודע את הבסיס של אומנות הפיתוי (looring), וכו'..
כל השאר, כמו "גלגול", "יד" וכו' זה פחות פקודות ויותר טריקים. גם טריקים זה דבר חשוב מאוד לכלבים, בטריקים פחות חשוב ביצוע הטריק עצמו אלא תהליך החשיבה שהכלב עובר. ככל שתעשו עם הכלב יותר טריקים, הוא ילמד יותר מילים, ככה הוא יותר יחשוב ויהיה יותר רגוע.
אז חשוב ללמד גם את כל שאר הטריקים, אבל הפקודות שכתבתי פה הן הבסיס להכל, לאילוף ולקשר עם הכלב, ואי אפשר להתקדם לטריקים כל עוד הכלב לא יודע את הפקודות האלה.
רגלי: ברור לכולם שכשהכלב הולך צמוד לרגל ואינו מושך את הרצועה זה הרבה יותר נוח. אך יש סיבה הרבה יותר חשובה. כשמלמדים באילוף כלבים את הפקודה רגלי נכון מביאים את שני הצדדים הנוהג והכלב לתקשורת מושלמת וכך בעצם הכלב הולך ליד הרגל לא משום שהוא פוחד מעונש אלה פשוט משום שהנוהג מנהל אתו תקשורת נכונה וטובה והכלב מעוניין לייצר תקשורת זאת. לכן הרגלי כפקודה תפקידה לשפר את התקשורת.
שב: כיוון שכלבים מתקשרים בעיקר באמצעות שפת גוף הפקודה שב חשובה כדי לבסס סמכות מול הכלב. ירידה בגובה של הכלב הינה בדר"כ מחווה כנועה בה הכלב מקבל את סמכות הנוהג . כיוון שהכלב לא יורד לגמרי מדובר בשלב הראשון של בניית הסמכות מול הכלב. כמובן שבנוסף כשהכלב יושב הוא אסוף יותר וקל יותר לנהל אותו.
ארצה: ארצה בעצם מתאר מצב בו הכלב יורד למצב שכיבה ובכך מביע באופן מוחלט את קבלת סמכותו של הנוהג במחוות גוף כנועה ביותר. ושוב כשהכלב שוכב הינו אסוף והיכולת לשלוט בהתנהגותו קלה בהרבה.
להישאר: זאת פקודה בה אנו בוחנים את היכולת שלנו לשלוט בכלב וביצריו אך בעיקר מלמדת את הכלב לשלוט בעצמו ויצריו. כמובן שהפקודה מאוד שימושית בחיי היום יום ומאפשרת לבעל הכלב לשלוט בסיטואציות בהן הכלב נידרש לרסן את ייצרו ולהישאר במקום. לדוגמא: כשניכנס הביתה אורח ואנו שולחים את הכלב למקומו עד שהאורח ניכנס ואז מאפשרים לכלב לקבלו בתוך הבית ולא ליד הדלת בקפיצות במקרה הטוב או בנביחות או חלילה בנשיכות במקרה הפחות טוב.
אלי: הפקודה אלי הינה תמצית הקשר של הבעלים עם כלבו. הכלב צריך לבטוח בבעליו הבעלים צריך לרכוש את אמונו וכמובן לבסס את הסמכות ע"מ שהכלב כשקוראים לו יבוא בשמחה גם אם הוא מוותר על גירוי יצרי קשה כמו לרוץ אחרי חתול וכד'.
יש גם עוד פקודות חשובות, כמו לדוגמה "למקום", אבל אי אפשר ללמד אותן לפני שהכלב יודע את הבסיס,
כמו שגם את הפקודות הבסיסיות שכתבתי אי אפשר ללמד לפני שהכלב יודע את הבסיס של אומנות הפיתוי (looring), וכו'..
כל השאר, כמו "גלגול", "יד" וכו' זה פחות פקודות ויותר טריקים. גם טריקים זה דבר חשוב מאוד לכלבים, בטריקים פחות חשוב ביצוע הטריק עצמו אלא תהליך החשיבה שהכלב עובר. ככל שתעשו עם הכלב יותר טריקים, הוא ילמד יותר מילים, ככה הוא יותר יחשוב ויהיה יותר רגוע.
אז חשוב ללמד גם את כל שאר הטריקים, אבל הפקודות שכתבתי פה הן הבסיס להכל, לאילוף ולקשר עם הכלב, ואי אפשר להתקדם לטריקים כל עוד הכלב לא יודע את הפקודות האלה.
באותו הנושא: